|
באופן טכני, עבודה זרה היא התייחסות אל כוח שאינו הבורא עצמו כאל אל. זה כולל השתחויה לפסלי בודהה, הקרבת קורבנות לשמש וכו'.
באופן רעיוני, ע''ז היא האלהת רצונותיו של בן האדם. אדם שרוצה משהו, מגדיר דת שאומר לו לעשות את הדבר הזה והוא מרגיש נהדר. כמובן, שלרוב זה יותר מתוחכם. למשל, בספר ''הודו'' של קרליבך הוא מסביר מדוע טוב שיש הרבה אלים. כשאתה עצוב אתה הולך לאל העצב וכשאתה שמח אתה הולך לאל השמחה. בכך אתה בוחר מה אתה רוצה לעשות ולא מקבל את ציווי הבורא. תחכום נוסף הוא בחירה שויתורים כואבים שבהם אתה קונה את רצון האלים. ''אני אקריב לך את בני בכורי ואתה תניח לי'', ושאר עסקים מעין אלו עם האלים.
|
|