בתשובה לאסף שרעבי, 03/09/01 10:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מר שרעבי הנכבד, מעודי לא טענתי כי אי קיום אפשרות נישואין אזרחיים נובעת מרצון להוות 'מחסום בפני ההתבוללות' כלשונך. אינני אף מתיימר לדעת מדוע נוקטת מדינת ישראל בקו פסול זה, המפריד דתית בחומרה בין אזרחיה השונים. קו פסול זה נחשב כ'גזעני' 1 במדינות המערב השונות. טענתי היחידה היתה שזהו המצב דה-פאקטו במדינת ישראל הסגרגטיבית - דבר המעמידה בשורה אחת עם מדינות בלתי מתוקנות בעליל, אשר גם בהן ה'דמוקרטיה' הינה בעירבון מוגבל עד מאוד. בברכה א. מאן 1 הטרמינוס 'גזענות' מאופיין בשיח האינטלקטואלים המודרני במספר הגדרות וזוויות מצב כלליים, אשר במסגרתן לא רק חלוקת בני אדם בהתאם לגזעם מהווה נורמת הפלייה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינך טוען שאי קיום נישואין אזרחיים בישראל הוא כדי לשמש מחסום להתבוללות, אז לא רק שאין כאן ''אפרטייהייד פאר אקסלנס'', כמו בטענת הפתיחה שלך, אלא אין כאן אפילו ''קווזי-אפרטהייד'', שזה הביטוי אליו נסוגת בהמשך. כל מי שמכיר את ישראל יודע שהנושא קשור בכלל למאבק בין דתיים לחילוניים ולא לסגרגציות כאלה ואחרות. כל מי שנישא בחו''ל, נישואיו מוכרים בארץ. אני מכירה אפילו זוג שמחמת חסרון כיס כרוני התחתן במצריים (במקום בקפריסין) ונישואיהם הוכרו בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטכניקות בהן נוקט הממסד הדתי על מנת לבלום את ההתבוללות הן כן סוג של סגרגציה, רק שהיא מונעת משיקולים דתיים ולא ממלכתיים. הממסד הדתי בישראל לא עוצר רק בנסיונות למנוע נישואים מעורבים, אלא הוא מקפיד עד היום על שימור ההפרדה בין יהודים ליהודים על בסיס עדתי (הפרדה בין תלמידים אשכנזים לספרדים בבתי הספר, למשל, וגם ההתעקשות על שני רבנים ראשיים - אשכנזי וספרדי - ברשויות המקומיות). הפרדה מהסוג הזה בהחלט נכללת במשמעותו המורחבת של מושג הגזענות, גם אם איננה מתורגמת ישירות לפגיעה בזכויותיו של ציבור מסוים אלא רק להתייחסות אליו על בסיס גזעו ומוצאו האתני. אז נכון, זה ''רק'' הממסד הדתי ולא ''המדינה'', אבל המדינה נתנה לממסד הזה סמכויות גם על אזרחי המדינה שאינם מקבלים על עצמם מרצון את הסמכות הרוחנית של הרבנים. כך נתנה מדינת ישראל גושפנקה לממסד שמפלה בין אנשים על בסיס גזעי באופן מופגן ובוטה, ואל לה להתנער מההשלכות של צעד זה על דמותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שהיהדות הממסדית בישראל עושה כל מיני הפרדות. רוב ההפרדות האלה הן בתוך העם היהודי- דתיים-חילוניים, חרדים-כיפות סרוגות, יהודים ''כשרים''- כאלה שיהדותם מוטלת בספק, אשכנזים-ספרדים וכולי, עד כדי שבבי-כתות ורסיסי-חצרות של חסידים בבני ברק וירושלים. נכון שכשהם שולטים במשרד הפנים הם גם עושים כמיטב יכולתם להפריד בין יהודים ללא יהודים. זה המשך להתנהגות הכללית שלהם, שכולנו סובלים ממנה ולא מעיד על גישת הרוב במדינה, רוב השבוי בידי המיעוט המסויים הזה בגלל פגמים בשיטת הבחירות. בהזדמנות הראשונה שתהיה הרוב יעיף את המיעוט הזה לפינה שאליה הוא שייך, ועד אז נא לא להאשים אזרחים ידועי סבל כאילו הם שותפים לסגרגציות שהמיעוט הזה מנסה להשליט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם בישראל יש יותר מדיי אנשים שלא קולטים ומבינים כלום מעצמם ומהסובב. יש את זה גם בארה"ב. גרתי שם מספיק שנים כדי לראות את בעיירות הקטנות ובמרכזים ההרוסים של הערים הגדולות, כולל קבוצת הלבנים המטומטמים שקוראים להם שם "זבל לבן". רק מה, האנשים האלה לא מצביעים בבחירות באמריקה, כי הם לא יודעים מתי ואיך ולא מצליחים לרשום את עצמם בזמן. הם גם מנותקים לגמרי מהמציאות החברתית פוליטית, ומתעסקים יותר בשתייה, סמים, הימורים, מופרעויות דתיות, או סתם בשגרה של דבילים. זה המזל של ארה"ב. בישראל האנשים האלה, שגם כאן הם מטומטמים באופן מבהיל ויש מהם הרבה, הולכים לבחירות וכן מצביעים לכל מיני אנשים, שכל אדם הגון היה מתרחק מהם. מדוע מדינת ישראל צריכה כל כך הרבה הפרדות? מדוע צריך גם הפרדות בין היהודים? אין לי ממש תשובה על זה, כי אני לא בדיוק אוהבת לחשוב על כך, אבל אולי כי אין ברירה. אולי ההבדל בין התרבויות הוא כל כך גדול, שאי אפשר לגשר עליו. אסור גם לשכוח שהאוכלוסיות הלא-דמוקרטיות של ישראל, כמו הש"סניקים, החרדים, חלק מהמתנחלים, רוב הערבים מביאות את רוב הילדים בשנים האחרונות. כניראה שהחלום הציוני-חילוני-דמוקרטי של דור המייסדים מתנדנד, וכניראה שאף אחד באמת לא יודע לאן המדינה הזאת הולכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסתי שלום, אינני יודע מדוע נוקטת מדינת ישראל באי קיום אפשרות נישואים אזרחיים - ואינני רוצה כלל להיכנס לספקולציות שונות בנושא, המתיימרות להיות קאוזליות בתשובתן לפשר תופעה זו. מכאן אף מסתבר כי טענתך הגורסת כי 'כל מי שמכיר את ישראל יודע שהנושא קשור בכלל למאבקים בין דתיים וחילוניים ולא לסגרגציות כאלה ואחרות' אינה מספקת כל מידע רלבנטי ואובייקטיבי באשר למדיניות מדינת ישראל בנקודה זו, כי אם את זווית דעתך הישראלית, כמדומני. נסיגתי למושג ה'קוואזי אפארדהייד' נבעה מרצון ברור ומודגש להתייחס לתופעות אמורות אלו בתחומי הקו הירוק בלבד, שם מדינת ישראל מקיימת - עדיין - מדיניות סגרגטיבית 'בלבד'. בקונטקסט כללי יותר, הכולל את שטחי כיבושי 67, הרי שלשיטתי מקיימת מדינת ישראל בהחלט מדיניות 'אפארדהייד פאר-אקסלנס' בשטחים אלו - ולו מהפרדתו הגורפת של חוק תושבי השטחים, קרי הפלסטינאים לחוק אזרחי מדינת ישראל היהודיים המתגוררים במקום, קרי המתנחלים למיניהם. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר כמה ימים ושימוש חוזר ונשנה שלך במילה, בוודאי איני היחיד שתוהה: למה ד' אחרי ה-ר'? לא רק באנגלית כותבים Apartheid, אלא גם בגרמנית (עפ"י מילון קולינס-פונס). נכון שבגרמנית מבטאים, כנראה, "אפרטהייט", אבל זה לא סיבה לשנות את הכתיב בכיוון ההפוך. האם יש סיבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרף לתמיהה, אך יש להוסיף כי את המילה הוגים גם באנגלית ''אפרטהייט'', ובכל מקרה מקורה הוא מאפריקנס, שהיא ניב הולנדי מקומי של המתנחלים הלבנים בדרום-אפריקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלעד שלום, הסבריי לכתיבתי זו מונחים בתגובתי למגיב המוכשר וחד העין ירדן ניר. אגב, גם שם משפחתך הינו הולנדי-אפריקאנרי, ועל מנת להראות ולהוכיח קרבת האותיות 'D' ו'T' בשפות הצפון אירופאיות [הינדו-גרמאניות] הרי שבהולנדית ובאפריקאנרית שם משפחתך נהגה ונכתב כ'דנבום' (Deneboom), בעוד שבשפה הגרמנית, אשר יותר 'חדה' בצורת הארטיקולאציה שבה, מתבטא שם זה כ'טנבום' ו/או אף למעשה בשמו הגרמני המדיוק 'טננבאום' (Tannenbaum), שפירושו המדוייק, הן בהולנדית והן בגרמנית הינו עץ אשוח. שם משפחה כמו לדוגמה 'הארט' יכול להכתב בהולנדית, באפריקאנרית ובגרמנית כ-Hart ו/או Hardt, אולם בהולנדית הסיומת DT מאפשרת השמעת העיצור כ'D' בלבד, בעוד שאין הדבר כך בגרמנית. האנגלוסכסים עם שפתם האנגלית אימצו את צמד האותיות DT לעיתים כ-TH, המבוטא בכל זאת כ-T, במידה והמילה אינה קיימת באופן מקורי בשפה האנגלית. שלך אלכסנדר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי הניסיון המשפחתי שלי עם יוצאי הולנד, ישנה בעיה אמיתית לדוברי הולנדית להגות D בסוף מילה, והם נוטים להפכה ל-T או ל-DT, ברוב המקרים. על כן, שמי בקרב סבי וסבתי נהגה : גלעט (GILADT), וכך גם שמו של אבי, שנשמע בפי הוריו כמו שמה של עלמה ממוצא מרוקאי. מרבית דוברי העברית מלידה מגלים חוסר הבנה וחוסר הזדהות מוחלטים לבעיות אלו של רגישות לשפה ולהגיות שונות, ונוטים לקצץ ולהוסיף כטוב על ליבם בהתקלם בשם משפחה אירופאי זר ומוזר (רשימת שמות המשפחה שהוצמדו לי עולה על 20 דוגמאות שונות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא. אין על ה"קננגראס" שמישהי פעם קראה לי (כשהשם הנכון היה רשום לה מול העיניים! בכתב היד שלה עצמה!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר ניר היקר, הצדק עימך והטעות כולה שלי. הדבר היחידי שניתן לטעון בזכות צורת כתיבתי זו הינה העובדה כי שם עצם זה מקורו משפת האפריקאנס, והללו, כפי הנראה, כתבו מילה זו 1 בעברם היותר רחוק עם העיצור 'D' ו/או עם העיצור הגרמני-הולנדי 'DT'. היו אלו האנגלים אשר החליפו קונזונאנט זה באותיות 'TH'. הגיית המילה בשפת המקור נשמעת גם בימינו אנו כעיצור 'D', אך אין מילה זו נכתבת באותיות לטיניות באופן שכזה באף שפה אחרת, היות והתעתיק 'TH' קיבל את הבכורה. מכיוון שמילה זו, מסיבות מובנות, הינה על תקן מילה בינלאומית, הרי שיש לכבד התעתיק האנגלי/בינלאומי גם בשפה העברית ולכתוב 'אפארטהייד' ו/או 'אפרטהייד'. אין זו הפעם הראשונה שאני נדרש למילה זו; בתגובה אחרת וקודמת שלי הצעתי בהומור מסויים לשנות ולגייר את המילה אפארטהייד ל'יודישקייט' (יודישקייד, כפי שרשמתי אז) לתיאור מצב ההפרדה הקיים והנהוג בישראל. להלן התגובה האמורה בברכה א. מאן 1 המילה נכתבה באפריקנס עתיק באופנים הבאים: Apardheid
Apardtheid Apardtheidt |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |