|
ברשותך, אתייחס רק לטענה רלוונטית אחת מהשלל, מאחר ובמבט לאחור מתברר לי כי לא הסברתי את עצמי אל נכון ועל כן כליל חשב לתומו כי אנחנו מסכימים:
ה"למה האדם הראשון קיבל עונש כבד כשלא ידע טוב ורע?", לא בגלל שרק עתה נברא תינוק בן יומו, אלא בשל גילו, כבן עשרים שנה בזמננו. רק במצב שכזה נשאלת השאלה הטעונה: "הכיצד נענש אל אף ש*לא ידע להבדיל בין טוב לרע*?", במלוא חומרתה. שכן, מה מקום יש לעונש אם אין דעת להבדיל בין הטוב לבין הרע?!
------------------- ככלל, אני לא רואה הרבה מקום לנהל ויכוחים על עקרונות אמוניים-ערכיים הקדושים בשבילי, גם אם טרם הספיקותי לנתחם רציונלית ביושבי על מדוכה ומדוכה הספציפית. אני אפילו לא צריך להסביר למה עקרון מסוים קדוש בעיני (למרות שלא פעם אני מתיימר לעשות כן, ולא רק באייל הקורא), בדיוק כמו שאנשים חילונים לא צריכים להסביר לי למה חיים בתוך "בולמוס של הנאות"{*} קדושים להם. זוהי החלטתי מתוך בחירתי החופשית, זוהי דרך חיי, אלה העקרונות שבחרתי להאמין בהם ולהצדיקם בצורה היגיונית ככל "בולמוסן הנאות" מצפוני. ממילא כל האמונות נראות קצת מגוחכות למי שלא מאמין בהן (כפי שהיטבת להראות זאת בנימת הציניות של תגובתך), אז גם אין סיבה להיכנס לוויכוח. שכן זהו ויכוח מסוג הוויכוחים שאין מנצחים בהם, אלא רק מתבצרים יותר בעמדותינו, קדומות או נאורות ככל שתהיינה. לשם מה לנו?
{*} כהגדרת ישעיהו ליבוביץ' המנוח על דפי "מחשבות י.ב.מ." ז"ל את חיי הנהנתנות החילונית של זמננו, ולאו תמיד בצדק.
|
|