|
||||
|
||||
שטות גמורה. ברוב תחומי המדע אין בכלל סתירה מול הדת. קיום (או אי קיום) האלוהים לא סותר את טבלת היסודות, לא את תורת הקוונטים (אפילו שאלוהים גוייס למערכה נגדה ע"י איינשטיין באמירה הומוריסטית), ולא את מחזור הדם. 2 התחומים היחידים בהם איש מדע דתי עלול למצוא עצמו בסתירה אידיאולוגית הם קוסמולוגיה וזואולוגיה, הסותרים את המתואר בספר בראשית. גם בתחומים אלו, פתרון הסתירה פשוט, אם מתיחסים למסופר בסיפור הבריאה בתור אלגוריה (דוגמה http://www.dhushara.com/book/sci/sciall.htm). האמונה הדתית אינה סותרת את המדע, היא ניצבת לו. |
|
||||
|
||||
האמונה הדתית אינה סותרת את המדע ולא ניצבת לו, לא טענתי טענה כזאת. אלה שני עולמות שונים בגישה והפלא הוא בהשלמת האדם עצמו בין שני העולמות בתוכו. יש לאמונות דתיות הנחות אמוניות כמו אלוהים, בריאה בכלל ובריאת העולם בשישה ימים, התייחסות לסיפורי התורה כאילו היו אלגוריה בעייתית האם אדם דתי באמת יכול לומר על סיפורי התורה שהם אלגוריה? האם אלוהים זו אלגוריה? מי שמך להחליט מתי סיפור בתורה הוא אלגוריה? טענתי כי המחקר המדעי אינו מקבל דברים כמובנים מאליהם, כל נושא נבדק מכל כיוון תחת הנחה שתמיד אפשר בממצא חדש להפריך את התיאויה המקובלת. תגובתו של פרופ' אומן, כי אמונה הדתית היא חוץ המייסה מוצלחת מזו של איינשטין על אלוהים וקוביות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |