|
||||
|
||||
מה שמשאיר אותי עם שאלה אחת בלבד - מהי פרופסורה ממש? |
|
||||
|
||||
פרופסורה "ממש" בישראל היא תואר שניתן לאגם שעשה דוקטורט, מלמד במוסד אקדמי מוכר, פרסם מספיק מחקרים/מאמרים בעלי משמעות בכתבי עת מובילים בעולם, וזכה לאישור הוועדה המקנה את התואר. |
|
||||
|
||||
כדאי לחדד את ההבדל בין דרגה, תפקיד ותואר. תואר זה משהו שמקבלים, וזהו. אתה יכול להיות בעל תואר ראשון במקצוע מסויים, אבל לא "בעל תואר ראשון לשעבר". אתה יכול להיות רב, אבל לא "רב לשעבר". תפקיד תלוי במשבצת שאותה אדם ממלא במוסד מסויים. אדם יכול להיות חבר-כנסת, ואחר-כך "חבר כנסת לשעבר". מכאן שמדובר בתפקיד ולא בתואר (גם אם זה תפקיד מכובד, שמקובל לציין אותו לפני שמו של אדם שנושא אותו). דרגה היא עניין פנימי של המוסד. בצבא, יכול להיות סגן הממלא תפקיד של סרן, וכדומה. התפקיד אינו הופך אותו לסרן, והדרגה אינה פוגעת בסמכויות שלו בתפקיד. במוסדות אקדמיים בארץ יש ארבע דרגות עיקריות של (מה שקרוי) "סגל אקדמי בכיר": מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין. להן נוספות עוד שלל דרגות מקבילות וחלופיות. בדרך כלל תואר ד"ר הוא תנאי הכרחי למינוי לכל אחת מן הדרגות האלה, אבל לא תמיד. ההעלאה לדרגת פרופסור תלויה באישור ועדה, שהיא ועדה לקידום ולא להענקת תארים. אם כך, "פרופסור" אינו תואר אלא דרגה (במוסד אקדמי). אדם שהחזיק בדרגה כזו יכול להחשב "פרופסור לשעבר". |
|
||||
|
||||
הנה הזדמנות פז לפרט מה ההבדל בין ארבע הדרגות הללו. ובאותה הזדמנות גם מה ההבדל בין שגריר וקונסול. |
|
||||
|
||||
אין הבדל עקרוני בין הדרגות האקדמיות (למיטב ידיעתי, מרצה רמה 4 אינו יכול להטיל יותר לחשים מאשר מרצה רמה 2). בכל זאת מקובל שבתפקידים מסויימים (דיקן פקולטה למשל) צריך לשמש דווקא פרופסור. הקידום מדרגה לדרגה נתון לשיקול דעת של המוסד שבו האדם עובד, וקל לנחש שמפעילים קריטריונים שונים בכל דרגה. בארצות הברית, למשל, יש רק שלוש דרגות עיקריות: "assistant professor", אחר-כך "associate professor" ואז "professor" (הראשונה מקבילה למרצה/מרצה בכיר אצלנו, כך שלעתים קרובות אנשים שהיו פרופסורים בארה"ב חוזרים לארץ עם תואר ד"ר ותו לא). לאחרונה, ביותר ויותר מוסדות מוותרים על הדרגה האמצעית. בכל מקרה הדרגות האלה לא ניתנו למשה בסיני. (ליוסי צרי: אני יודע). |
|
||||
|
||||
כוונתך שאין לצרף את התואר "פרופסור" לפני שמו של משה, או שמא את הפרופסורה הוא קיבל באוניברסיטה אחרת, ולא זאת של סיני? |
|
||||
|
||||
ואיך נכנס עניין הקביעות לעניין? יש פונקציית גישור בין ה"דרגה" ובין הקביעות? |
|
||||
|
||||
עכש"י[*] אין קשר סיבתי (אם כי יש קורלציה). יכול להגיע פרופסור מכובד לטכניון, ולעבוד בו כמה שנים כפרופסור, ללא קביעות. ויכול דוקטור לקבל קביעות ולא להתקדם לדרגת פרופ'. [*] איך אני משתלב יפה במרחב הרשת"בים המקומי! |
|
||||
|
||||
זה נכון, אם כי במהלך הנורמלי אחרי איזה זמן בתור מרצה בעל דוקטורט, אם מסלול הפרסומים מתנהל כשורה, ואם יש תקן חמרצה בכיר, הבנדם עובר פרוצדורה של היבחרות לבכירות - ובכירות פירושה גם קביעות. |
|
||||
|
||||
למה שמות הדרגות קשורים דווקא להוראה, ולא למחקר? האם התנאים לקידום קשורים יותר לאיכות ההוראה ופחות להצלחה במחקר? |
|
||||
|
||||
מפני שגם האסכולה האתונאית וגם האוניברסיטה הימי-ביינימית שבנויה בדמותה -מרכזן הוראה. |
|
||||
|
||||
"פרופסור לשעבר"? מעולם לא שמעתי. יש "פרופסור אמריטוס", אבל לא פרופסור לשעבר, אם אינני טועה. |
|
||||
|
||||
"פרופסור אמריטוס" זכאי לדרגתו זו מטעם האוניברסיטה בה פרש לגמלאות. אם אדם קיבל משרת פרופסור איפשהו, ואז עזב את האוניברסיטה והקים חברה לפיצוח גרעינים וקודים גנטיים, אז הוא "פרופסור לשעבר", לא אמריטוס. גם אם לא שמעת, זה קורה, ואפילו די הרבה (לאו דווקא עם גרעינים וכו'). |
|
||||
|
||||
ווקא הרבה יותר מעניינים אקס-פרופסורים המפצחים גרעינים וקודים מגנטיים לסירוגין. (זה גם נשמע יותר אמין). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |