בתשובה לשוקי שמאל, 12/10/05 11:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה בטוח שאתה מגיב אלי? איפה אמרתי משהו בגנות ידע טריוויאלי? איפה אמרתי שרק באוניברסיטה אפשר לקנות ידע? איפה אמרתי שרק למומחים עם תעודות יש דעה מבוססת? ג. הטענה שלך מוכיחה את דבריי. הנה אתה מניח שהתרשמות מיצירה נעשית *רק* על פי "אינטואיציה"(?) או על פי גורם עלום אחר. ספר נא לי איך אפשר להעריך יצירה אימפרסיוניסטית או סרט של גודאר בלי התייחסות לתיאוריות העומדות מאחוריהם, תיאוריות שהיוו כוח מניע והשראה ליוצרים עצמם (כלומר לא תיאוריות שגורם שלישי פיתח על היצירה לאחר מעשה). ג.1 אכן, כל אחד רשאי להביע דעה. הלאה. ג.2 האם הצגתי דרישות קדם? הדיון לא סב על "הזכות לצפות ביצירות אמנות", גם לא על "היכולת ליהנות מיצירה", אלא על יכולת ההבנה המעמיקה והניתוח של יצירות כאלה, ועל המשקל שאתן לדבריו של המנתח. כל אחד יכול *להעריך* את היצירה ולהגיד מה שבא לו, אבל יש אנשים שאקשיב להם יותר מאחרים (ונדמה לי שמתנהל דיון בנושא קרוב, על הערכות ספרים, תחת המאמר האחרון שלי באתר). אגב, יצירה טובה באמת מאגדת בתוכה אפשרויות צפייה שונות ורבדים רבים של מסר, כך שסרט כמו "בלייד ראנר" למשל, אפשר לראות וליהנות מרמת האקשן בלבד, ואפשר להשתמש בו כמנוף לדיון פילוסופי מעמיק על מהות האנושות. כנ"ל לגבי ד', ה' ו-ו' - כל אחד יכול לומר מה שבא לו, כולל טרחנים כפייתיים במתמטיקה, ואני לא מצדדת בשליחה המונית של אזרחים לחוגי ביקורת האמנות. עדיין נשמרת לי זכותי לחשוב ולטעון שלחלק מהאנשים שבאים מאוריינטציה מדעית-מדויקת, אין מושג על מה הם מדברים כשהם דנים באמנות ותרבות; אלא שהנושאים האלה נראים להם "קלי קלות" (כי אין שם משוואות!) ולכן מאפשרים לפזר שלל טענות לא מנומקות או שאינן קשורות ליצירה. לחלופין, אותם אנשים ממש יוצאים נגד נוסחאות וניסוחים שמורכבים מדי עבורם בנושאים אלה (כולל תיאוריות של מודרניזם ופוסט מודרניזם), בטענה ש"ההבנה של אמנות צריכה להיות אינטואיטיבית". ולמה? הרבה יותר קל, כפי שציינו מעלה, למי שאין לו מושג, לדבר על סרט מאשר לדסקס משוואה מסובכת. כך למשל, לי אין כלים לדון בטענה X=99.81 , ולכן אני סוכרת את פי כשמגיעים לנושא זה (או מקסימום מפריעה לדיון בהלצות לא ענייניות). שונה המצב בדיון שעוסק באמנות או בשאלה פילוסופית, ופירטתי לעיל. זה טוב או רע? לא זה ולא זה - זה פשוט ככה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יצירה (שיר, סרט, פסל וכו') היא כמו צפרדע: כשמנתחים אותה, היא מתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אתה עונה בקלישאה שתומכת בבורות משחררת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממי היית מצפה לשמוע יותר את המשפט הזה (או אמירות באותה רוח), מאנשים עם נטייה הומנית או מאנשים עם נטייה ריאלית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מאלה וגם מאלה. אולי יש מתמטיקאים שחושבים כך על ניתוח צפרדעים?מזכיר לי את השיר של ויליאם וורדסוורת The table turned , אני מקווה שלא שיבשתי את שמו. בכל אופן אדם סקרן מכל תחום לא יאמר אמירות מהסוג הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא כמובן כמה אנשים מכל תחום היו טוענים את הטענה הזאת על אומנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שומר לעצמי את הזכות ליהנות מסרט, בלי לחשוב בכל רגע על זוית הצילום או בחירות העריכה, דברים שבלאו הכי נתונים לאופנות ולטרנדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני נהנה מסרטים בלי הידע המעמיק יותר. אני חושב שהידע הזה היה מעמיק את ההנאה שלי. אינני פוחד שידע מסויים יהרוג לי את ההנאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולפעמים, מרוב עצים לא רואים את היער. מטרתם של סרטים היא לבדר. תאר לעצמך שמהנדס/פיזיקאי/איש מחשבים מסתכל בסרט עתיר אפקטים (למשל "מלחמת הכוכבים" האחרון), ובמקום פשוט ליהנות, מנתח כל אפקט ואפקט - איך הוא בוצע, באילו כלים (ממוחשב, מיניאטורות, אנימטרוניקה וכו') וכו'. תסכים איתי שחלק גדול ממההנאה יתפספס. מי שנטייתו הומנית ומנתח את הטכניקות הפילמאיות וכו' של סרט "איכות" מפספס באותה צורה את התמונה הגדולה. לפעמים צריך "לכבות" את הנטיות המקצועיות ופשוט לתת למוח ליהנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא מסכים שחלק מההנאה יתפספס. מי שמבין בקולנוע יהנה כמוך בתוספת הדברים הנוספים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוג כזה של צפייה אופייני לסטודנטים שנה א' לקולנוע ולכל מי שהעניין חדש לו 1 . אחרי שמבינים ומטמיעים (שוב, לא בהכרח באקדמיה!) את הידע וההבנה, הם הופכים לחלק אינטגרלי מהצפייה ולא מפריעים לה. בשלב הזה כבר תוכל ליהנות, ובדיעבד, אם תשאל את עצמך "למה נהניתי בעצם?" תוכל גם להשיב תשובה בעלת תוכן. 1 השווה - אנשים שלומדים הקלדה עיוורת, בשלב הטמעת השיטה, חולמים על הקלדת אותיות, "קוראים" כל טקסט כאילו היה מוקלד (איזו אצבע על איזה מקש) וכולי. זה עובר אחרי שמטמיעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרת לי משהו שקרה במקום שעבדתי. מישהו נכנס למשרד והעיר משהו, ובחורה שרק למדה להקליד התבלבלה ובמקום לענות לו בדיבור, היא הקלידה בגוף הטקסט ''שתוק טמבל''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות זה לא קרה עם מכונת כתיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נפלא, ממש קטע לסרט. מעניין מה היה יוצא מטקסט לא מתוקן אחרי דיאלוג שלם כזה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיהיה לך לבריאות. לי מספיקה לדעת שסרט הוא "מהנה אותי" (ממשיך לראות) או "לא מהנה אותי" (מזפזפ לערוץ אחר). as simple as that. באותה מידה אני בטוח שלך לא משנה מהו מגנטרון כשאת אוכלת פיצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ''משנה'', אבל בהחלט יכול להיות מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניפרד כידידים. בשום מקום לא המלצתי לך (או לאף אחד אחר) ללכת ללמוד קולנוע. רק אמרתי, שאני שומרת לעצמי את הזכות לוותר על הקשבה לדבריך בנושא. (מה זה מגנטרון?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(את *באמת* רוצה לדעת?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה העניין? אם היא גם ממדעי הדשא וגם, לא עלינו, שמאלנית, אז היא צרת אופקים אמיתית שלא *באמת* רוצה לדעת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב טוב, לא להתרגז. לא רמזתי לכלום, פשוט מנסיוני עם אשתי (שהיא עורכת דין), הסברים טכניים עלולים לשעמם את מי שאין לו נטיה לכך. בכל מקרה, במשפט אחד, המגנטרון הוא ליבו של מכשיר המיקרוגל. הנקודה היא שלא צריך לדעת איך המגנטרון עובד, או אפילו מהו מגנטרון, כדי להנות מפיצה. צריך רק לדעת שהפיצה "טעימה לי" (נכין עוד) או "לא טעימה לי" (נזמין שליח). זאת בדומה להנאה מסרט גם בלי לדעת מה זה פילם נואר. אחרי הכל, קולנוע הוא מדיום להמונים. בשביל *לעשות* קולנוע טוב, כדאי מאוד ללמוד קולנוע (למרות שכמובן שיש מוכשרים מלידה...). בשביל *ליהנות* מקולנוע טוב, לא צריך. אבל באמת שאנחנו סוטים כאן מהנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל *ליהנות* מקולנוע טוב לא צריך לדעת את התיאוריה, אבל לדעת את התיאוריה יכול מאוד לשפר את ההנאה. ההשוואה שלך למגנטרון לא כל כך במקום - יותר נכון להשוות בעלי חיך יותר מפותח שיודעים לזהות את כל הטעמים שיש בפיצה, וכו'. גם בשביל ליהנות ממוזיקה של באך לא צריך להבין מה לעזאזל הוא מנסה לעשות שם, אבל להבין את זה מוסיף עוד רמה של הנאה לשמיעת המוזיקה (למעשה, זה גורם לך להתעמק בה יותר ולגלות בה דברים שקודם פספסת) ואני חושב שזו ההשוואה היותר נכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאפשר ליהנות מסרט בלי להבין על מה הוא מדבר. למעשה, יפה שאתה מוותר על היומרה להבין ו/או לנתח אותו עבורי. תגובה 337234 . "קולנוע הוא מדיום להמונים" - לא כל הקולנוע, אבל נעזוב את זה עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מופתע מעומק הרגשות שיש לך בנושא הזה. אני מניח שזה משהו דוגמת עו''ד המתרגז כאשר כולם בטוחים שהם מבינים בעריכת דין. אני חושב שאת נתפסת לגישה קיצונית של פרטים ומתעלמת למשל מן ההערצה העמוקה שיש לפעמים באנשי המדעים המדוייקים כלפי אנשים מעולם הרוח (למשל לאיינשטיין כלפי גנדי). לדעתי בכל אופן תהיה זו גם גסות וגם טעות לבטל מראש את דעותיהם של אנשים נבונים רק משום שאינם מומחים בתחום הרלאבנטי (ואולי גם קצת משוחררים מדעות קדומות, מהרגלים נרכשים ומחויבויות מקצועיות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*אני* התרגזתי? אולי זה רק הרושם שלי, אבל התגובה שלך תגובה 337286 , על כל סעיפיה הצבעוניים, מהפסיכיאטרית של יצחק רבין, דרך החמור שנרשם לחוג לפילוסופיה ועד הנבואה הזועמת על התמוטטותה של ההומניות(?) -נקראת כמי שמתפרץ לדלת פתוחה, צועק ומנפנף בשתי הידיים בו-זמנית, ככל הנראה בחיפוש נמרץ אחר איש קש. ואני רואה שכבר מצאת אותו, אז בהצלחה (וחתימה טובה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הפסיכיאטרית המוזרה ההיא זכורה גם לי, והייתי מאוד רוצה להיזכר בשמה. היא היתה מוזרה מאוד גם באופן כללי, ולא רק משום שהיו לה תובנות מעמיקות ופסקניות על רבין, שאותו מעולם לא פגשה וכל מסקנותיה המקצועיות הסתמכו על התכניות המדיניות שלו ועל דברים שקראה עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתוחי אישיות פסיכולוגיסטיים מפוקפקים כאלה התפרסמו לא מעט - על ערפאת, על אסד, על ביבי וכדומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אלה פני הפסיכיאטריה, מצבנו די מדאיג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה הצעד הבא? שאיזה פסיכיאטר מחוזי ימני קיצוני יאשפז את שרון בכפייה? :-] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נטע דור-שב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הרגשה שאני ממשיך איזשהו ויכוח שאין לך עניין מיוחד בו, אבל אני פשוט לא יכול להתאפק: כתבתי "תקשור חמור לאוניברסיטה, אחרי 3 שנים הוא יקבל תואר אמר לייבוביץ אני חושב.". התכוונתי לאקדמיה בכלל (וכך כנראה גם לייבוביץ). הקישור דוקא לחוג לפילוסופיה כלל לא עלה בדעתי. נראה לי שדעתך על אנשי המדעים הממתמטיים קצת מוטית לרעתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המשפט האחרון - למה? קטונתי. אני מעולם לא הגעתי מעבר למשוואה בשני נעלמים (או לשינון הטבלה המחזורית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היו נותנים לך עוד אחת, אולי היית מצליחה לפתור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |