|
||||
|
||||
Pardon my English, I´m writing from Spain.
In this story, there is no good-guy. Tomy Lapid, who could´ve been the good- guy, simply disappeared, preferring to throw a random punch at Sarid instead of representing the secular interest as he should have. Yossi Sarid, though he had countless occasions to leave the government a hero, prefers to stay there, appearantly, through thick and thin. Mainly thin, so far. The good-guys? We can be the good-guys, if we try to raise our collective voices and let our representatives know how we feel. We should never have stopped shouting "Anything but Shas!". But we have - and it is now high time we start again. |
|
||||
|
||||
את תגובתי זו כתבתי בחיוך. לא חשבתי שתבוא לה תגובה, ולכן לא חפשתי תגובה, וגיליתי אותה במקרה רק עכשיו. החיים מספקים הרבה דוגמאות לסיפורים שגיבוריהם הם אנטי גיבורים. אין זו הדוגמה היחידה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |