 |
יש לי הרגשה עמומה שזהו פחות או יותר מצב הדברים. מאחר ולהערכתי כמעט כל התיקים מסתיימים בהודאה או הסדר, אין גם צורך ליחס משקל יתר לעדות השוטר שכן זו רק עדות מסייעת. אם אתה מגיע לשמיעת הוכחות, השופט יכול להתיחס לעדות השוטר ולעדותך במסגרת של דיני הראיות הרגילים.
ואלו הערותי:
א. לי הדבר לא מפריע מבחינה אידיאית, שכן אני סבור שבתי משפט נועדו כדי לקיים את החוק והסדר הציבורי וכמטרה משנית לספק את רצון הנקם של הציבור ולא כדי להגן על איזושהי מערכת אתית מופשטת הנשענת על רצונו של הציבור שומר החוק והסביר (שככל הנראה רוב עצום שלו הם עבריינים פליליים, רובם המוחלט רצדיביסטים. רוב זה כולל גם לא-נהגים שנתפסו עוברים כביש לא במעבר חצייה).
ב. נראה לי שהסטטוס הפלילי של בתי הדין לתעבורה צריך להדאיג בעיקר את חסידי ה"מלוא כל הארץ משפט". המתרחש בבתי דין אלו עשוי להשליך על יוקרתם ואמינותם של בתי הדין האחרים. באומרי "המתרחש", כוונתי לכך שכל הנאשמים במשפטי תעבורה נכנסים מראש למצב של הפסד או הפסד ואחוז היוצאים זכאים במשפטים אלו קרוב לודאי קטן מאחוז המצביעים נגד אסאד.
ג. נדמה לי שמצב זה רק מבליט את הנזק שגורמת קבוצת הצעקנים של "נהגים לגרדומים". אני מניח שהרציונל המונח ביסודו של מוסד בתי הדין לתעבורה הוא שבכל מקרה העונש אינו ממש נורא (בד"כ קנסות ושלילת רשיון) ולכן לא נורא אם בתוך המוני המורשעים בדין יהיה גם אחוז משמעותי של מורשעים שלא כדין. מצד שני, ההגינות במצב כזה מחייבת שהשיפוט יהיה לקולא, כלומר אם יש צל צילו של ספק בטענת המשטרה יש לזכות את הנאשם (בעיקר משום שיש להניח שבעתיד קרוב כלשהו, יפגשו שוב כולם בבית הדין התעבורתי). קבוצת ה"גרדומאים" בתביעתה להחמרת האכיפה והענישה מונעת את ההגינות הבסיסית הזאת ואולי אף שומטת את הבסיס מתחת לקיומו של מוסד בתי הדין לתעבורה. אם אלו יתחילו לשלוח עברייני תנועה באופן סיטוני לכליאה, הרי שאין שום הצדקה לנחיתות המובנית שבה נמצאים הנאשמים בבית המשפט מן הרגע הראשון.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש