בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 03/10/05 16:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"אני יודע מה אתה עשוי להגיד עכשיו: שה"אינסוף" המתמטי הוא טעות ולא נכון והאינסוף שלך הוא כן נכון." יש שני סוגי אינסוף והם: א) האינסוף היחסי, המתואר במונחים של "שואף ל..." או "הרבה..". ב) האינסוף המוחלט המתואר כפשטות אינסופית אשר היא "חלשה מידי" (ריקנות-מוחלטת) או "חזקה" מידי (מלאות-מוחלטת) מכדי לעבור תמורה בעזרת שפה מבוססת חשיבה. הסיבה לכך היא: פשטות זו היא מקור הפעילות המחשבתית, אך היא איננה מחשבה בעצמה, בדיוק כמו שדיבורים על דממה אינם דממה. קנטור, מכוננה העיקרי של המתמטיקה-המודרנית היה מודע היטב לאינסוף המוחלט אך נמנע מלעסוק בו במסגרת תורת-קבוצות משיקולי אמונה דתית (הוא ייחס את האינסוף המוחלט לאלוהים http://en.wikipedia.org/wiki/Absolute_infinite ) התיחסות גלויה ל-(ב) כחלק משפה פורמלית מודרנית, מאפשרת הבנה מדוייקת של (א) ונותן לנו להפריד קטגורית בין אוסף סופי לאוסף אינסופי ובין רצף לאוסף. התעלמותך גדי מתובנות אלא ודבקותך במילים והגדרות טכניות, אינה מעלה או מורידה מהנ"ל, אלא מונעת ממך מלהעמיק את תובנותיך לגבי מושג השפה בכלל ומושג השפה הפורמלית בפרט. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |