בתשובה ללונה, 03/10/05 12:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מתבטא בחריפות כי התגובה הרגשית שלי לספר הייתה חריפה, במיוחד לאור הפירסום וההצלחה הלא-מבוססים שלו. העלילה לא מותחת, היא סתם נמתחת. הדמויות לא חביבות, הן פלקטיות ופשוט טיפשות, וכנראה שמניחים שגם הקורא טיפש, אפילו יותר מהן. כן, צריך להאכיל את הקורא בכל דבר בכפית, כולל הסיבה האמיתית לשם של איזו כיכר, שהיא שונה ממה שהתיירים הטיפשים (קרי הקוראים) חושבים והפתרון לכל חידה עלובה במהלך הספר. גם הרמזים החוזרים לספר האחר שלו (מלאכים ושדים) מיותרים, ומראים שוב שכל מטרת הספר הזה היא להכניס כסף לכיסים של אחד ד. בראון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא אהבתי את קוד דה וינצ'י, בעיקר באמת בגלל הפלקטיות והמאנייריזם היתרים שלו. אבל בעיניי הוא כן מותח במידה מסוימת (אם כי הרבה פחות מבלשיפ אחרים), וגם אם הרקע ההיסטורי לא נכון, אין לי ספק שיש בו גם די פרטים נכונים ומפתיעים. אחרת לא היו נכתבים עליו כל כך הרבה מאמרים (כולל ספר שלם) ולא היו חושבים לעשות עליו ימי עיון וכאלה. נראה לי גם שהסופר עשה מחקר די רציני בנושא, וודאי לא זלזל בקוראים. הוא פשוט סופר בינוני ביותר, זה הכל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |