 |
הטרגדיה היא לא באנשים שמנסים לקרוא את "מלחמה ושלום" כי הוא נחשב, משתעממים למוות אבל קוראים בכל זאת עד הסוף ואומרים "אה, דווקא נחמד, בואו ננסה גם את "אנה קרנינה", אלא האלו (שלדעתי מספרם רב בהרבה) שנשברים אחרי מאה עמודים, אומרים "ספרים טובים זה לא בשבילי", ולא רק שלא קוראים את אנה קרנינה, אלא גם ב"מאה שנים של בדידות" לא נוגעים. עלול להתרחש מצב אצלם שבו העולם יתחלק לשניים: "ספרות איכותית" ו"ספרות זבל", כשהם מסמנים מראש את ה"ספרות איכותית" (שפירושה לא רק טולסטוי אלא גם, למשל, ויקטור הוגו, ג'ון אירווינג וז'ול ורן) כפסולה ומתמקדים ב"ספרות הזבל" אם וכאשר הם טורחים לקרוא ספר. לעתים הם כלל לא קוראים ספרים אבל מתגאים בכך שהם קוראים עיתונים.
יצא לי לפגוש כמה אנשים מהסוג השני (כמעט והייתי כזה בעצמי), ולא פגשתי אף אחד מהסוג הראשון.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש