בתשובה לדורפל, 30/09/05 21:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין שאנשים בעלי אוריינטציה מדעית או ריאלית מתקשים להבין שגם בתחומים רכים יותר של המחשבה האנושית טמונה חוכמה מסוימת, טמון יידע, טמונים רעיונות שאינם סובייקטיביים לחלוטין ואינם חסרי ערך. הם לא מסוגלים להאמין לרגע שיש גם בתחומים האלה משהו ששווה ללמוד אותו או לחשוב עליו, שיש בו דברים מובנים שקשה לדלג מעליהם, ושהעובדה שהם מדברים בשפה ''הטבעית'' ולא בשפה פורמלית כלשהי אומרת שה''מדען'' או ''המדעניסט'' המסתכל עליהם צריך להבינם במבט חטוף - ולא, הריהם הם כנראה אווילויות משרישות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא בכיוון. אני למשל חושב ש-Middlesex הוא אולי הספר הטוב ביותר שקראתי, ואני ממליץ עליו בכל הזדמנות. הוא במקרה מתאים יופי למה שהצד השני כאן בדיון קורא לו "ספרות יפה", והוא גם זכה להכרה מאותם אנשים שאת דעתם מוקיר הצד הזה בדיון, בדמותו של פרס פוליצר אחד. אבל אני לא אגיד שהוא משתייך לז'אנר הדמיוני הזה, "ספרות יפה", ולא שום דבר בסגנון. אני אגיד שזה ספר יפה, ובאמירה הזאת יגולם המסר שאני יודע שזוהי דעתי, ולא עובדה. כשאבחר באמירה הזאת, אמנע מלפסול במחי יד ערימות של ספרים אותם לא שזפה עיני מעולם. לא רק במדע חשוב ההבדל בין עובדה ודיעה. מי שטוענים שניתן להגדיר קטגורית שספר מסוים הוא טוב ואחר איננו, מנסים לגרום לנו לשכוח, שיופי הוא בעיניי המתבונן. זה לא עושה את היופי לפחות מעניין, או קרוב לליבי. אני אשמח להתדיין על האיכויות של הספרים האהובים עליי ועל מגרעותיהם של השנואים. זה לא יהיה דיון עקר בעיניי, כמו שאתה עוקץ עם השורה על השפה הפורמאלית. אתה מבלבל את היוצרות - זה דווקא הצד השני בדיון שטוען שניתן לכמת את איכותה של הספרות. אני טוען שאין זה אפשרי, אבל בשום אופן לא טוען שזוהי מגרעה של הספרות. דרך אגב, כל האנשים בעלי האוריינטציה המדעית שאני מכיר, ללא יוצא דופן אחד, הם חובבים מושבעים של ספרות מכל הסוגים. אני מפנה אותך לשתי ההודעות הראשונות תחת הקישור כדוגמה לתופעה נגדה אני יוצא - אנשים שמנכסים לעצמים את האיכות הספרותית באשר היא. אם מישהו כתב ספר שמשתייך במפגין לאחד מהז'אנרים המוקצים (מד"ב, פנטסיה, בלשים), אבל אין מנוס מלהודות באיכותו (לא קראתי את סולאריס, אבל זה מה שקורה שם בשרשור), הרי שהוא בעצם שייך לז'אנר הזה שלהם... הוא לא יכול להיות ספר טוב ומדע בדיוני בו-זמנית! זו סתירה! חייבים מיד לאזן את המשוואה! תגובה 334031 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מטריד אותי שגם ההודעה הזאת לא נשלחה אליי. ראיתי אותה רק עכשיו בדיון. \ה לא מופנה אליך כמובן, אני רק מציינת עובדה). אתחיל מהסוף. אני אותה אלמונתי שמשתרשרת כאן לאורך כל הדיון. מפתיע שעוד לא עלית על זה. גם תגובה 334033 היא שלי. אם קראת את כולה - אני מודה שהיא ארוכה במיוחד, אז אולי לא הייתה לך סבלנות - ראית שאמרתי שם שסולאריס נמצא "בחיתוך" בין ספרות יפה(1) למדע בדיוני. *לא* ניכסתי אותו לספרות היפה. יש גם חיתוכים בין ספרות יפה לבין ספרות בלשית ואפילו ספרות ריגול (לה קארה הוא מקרה קלאסי. וגם שרלוק הולמס). ושוב - כיוון שזאת כל הזמן אני - בלשים הם התחום שלי הרבה יותר מספרות יפה. אז אתה מוזמן להוריד את הסיפור הזה של "הטעם שלך" שאתה חוזר עליו שוב ושוב. אינני טוענת שניתן לכמת את איכותה של הספרות. ממתי בכלל ניתן לכמת איכות? אני טוענת שיש ז'אנרים שונים, ויש ספרים יותר טובים ופחות טובים. היותר והפחות האלה אינם מהווים כימות, אלא יחס בין דברים. ייתכן שלדעתך פאולו קואלו, גבי ניצן, רם אורן, ג'ואן קולינס, ארל סטנלי גרדנר, הרמן ברוך וסלביה פלאת כולם אותו דבר, כולם באותה רמה ובאותו ז'אנר וכל הבדל ביניהם הוא סובייקטיבי נטו. צר לי. הם לא. כשאני אומרת ש"אנשים בעלי אוריינטציה מדעית או ריאלית מתקשים להבין שגם בתחומים רכים יותר של המחשבה האנושית טמונה חוכמה מסוימת, טמון יידע... שאינו סובייקטיבי לחלוטין" ו"הם לא מסוגלים להאמין לרגע שיש גם בתחומים האלה משהו ששווה ללמוד אותו או לחשוב עליו", אינני מתכוונת לכך שהם אינם קוראים ספרות יפה. אני מתכוונת שהם מתעלפים מתחום הלימוד שנקרא ספרות. ושעושה הבחנות בין סוגות ספרותיות ובין רמות ספרותיות, ומניחים שאין ממש בתחום העיון הזה. 1. למעשה, בכל מקום שכתבתי "ספרות יפה" צריך להחליף ב"ספרות טובה". משום מה המושג הזה נעלם לי קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ממתי בכלל ניתן לכמת איכות?" - אפשר לנסות. ראי ערך "התעמלות קרקע כספורט תחרותי". למעשה, כבר היום לא חסרים מחשבים שיכולים, עם תוכנה שדומים לה כבר כתבו, לנקד את המתחרות בענף זה על ביצועיהן. אם את רוצה לדקדק, הניקוד הנ"ל הוא למעשה דרך לסדר את האיכות, לא לכמת אותה, היות והערך שרירותי. במחשבה שניה - איזו "איכות" מוגדרת היטב ואי-אפשר לסדר דברים לפי איכותם בקריטריון הזה? "ויש ספרים יותר טובים ופחות טובים" - לאמירה הזאת יכולה להיות אחת משתי משמעויות: 1. יש לך בראש הגדרה של "ספר טוב", ואז כל אחד שתסבירי לו אותה יוכל לשפוט כמה קרוב ספר להגדרה הנ"ל ביחס לאחרים (שוב לסדר במקום ממש לכמת). 2. את מתכוונת שיש ספרים שמוצאים יותר חן בעיניך. מספר 2 עובדה שאין טעם לטרוח לציינה, אז אני אניח שלא לה התכוונת, אלא ל-1. במקרה הזה, אני אומר כמה דברים: א. לא תצליחי להגיע להסכמה עם אנשים לגבי ההגדרה של ספרות טובה, וגם אין טעם לטרוח. ב. כשתתני הגדרה בלתי-טריוויאלית (לא "כמה שיותר אותיות, יותר טוב") לספר טוב, לא תגיעי להסכמה עם אנשים לגבי קירבתו של אף ספר נתון להגדרה, כלומר איכותו. ג. זה ממילא לא משנה. נחמד לעיתים להתווכח על איכותו של ספר, אבל אין שום צורך או טעם להגיע למסקנה. "ייתכן שלדעתך... כולם אותו דבר" ברור שלא. אבל אנשים שונים רואים באופן שונה כל אחד מהסופרים הנ"ל, ואת היחס ביניהם. לקבוע אוניברסלית מי מעל מי ואיפה אין יכולת או טעם, אבל להתווכח עם אנשים על ספר יכול להיות כיף, ולעיתים רחוקות מישהו עשוי גם להשתכנע. "הם לא מסוגלים להאמין לרגע שיש גם בתחומים האלה משהו ששווה ... לחשוב עליו." - ברור שיש. בעצמי, בשביל הכיף. לפעמים אפשר להתקל במשהו נחמד שהיה למישהו להגיד בנושא, נגיד איפשהו באינטרנט. אני מניח שאפשר גם לדבר עם מישהו על ספר יותר מכמה רגעים, שלא בכדי לקטול אותו, למרות שעוד לא ממש יצא לי. אבל תואר בספרות? מעולם לא הוסבר לי ההיגיון, ואני, קטונתי מלעלות עליו בכוחות עצמי. אני לא רואה טעם בפקולטה לספרות או בתאריה. אנא, פיקחי עיניי. כמו כן, הסבירי לי בטובך "חשיבה רכה" מהי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתחיל מחשיבה רכה: חשיבה רכה עוסקת בדיוק בדברים שאי אפשר לכמת. וקשה מאוד להצרין או לפרמל. אשר על כן - אי אפשר לכמת איכות של ספרים. אפשר רק לומר באופן כללי שסופרים/ספרים מסוימים טובים יותר מאחרים. כפי שאמרת "לסדר" את האיכות. וגם הסדר הזה הוא כמובן לא סדר שלם - וודאי שלא סדר טוב. בהבדלי איכות לא התכוונתי לא ל-1 ולא ל-2. התכוונתי לכך שיש הגדרה - הגדרה כללית, לא שלי - לספר טוב. אמרתי עליה כבר כמה דברים, שבעיניך הם כנראה ערטילאיים מדי או חסרי משמעות - אבל זה בעיניך. בעיני רוב האנשים המתעניינים בספרות יש להם משמעות ברורה למדי, ורובם יסכימו אתי (או למען הדיוק, הם סבורים כמוני). והא ראיה: לא אדם יחיד מחליט על פרס פוליצר. גם לא על פרס נובל לספרות. ולא על פרס ישראל לספרות וכו' וכו'. ועדות שלמות מגיעות להסכמות. ואף אתה מתגאה בכך שאהבת ספר שזכה להסכמתם. איש אינו כופה עליך ללמוד ספרות באוניברסיטה. זה גם לא תועלתני במיוחד מבחינה חומרית. אני לא יכולה לומר לך בדיוק מה לומדים שם: לא ניסיתי. אבל חוסר ניסיוני איננו סיבה לזלזל בתחום או להניח שאיננו מייצר ידע בעל ערך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
[צ] "הבדלי איכות לא התכוונתי לא ל-1 ולא ל-2. התכוונתי לכך שיש הגדרה - הגדרה כללית, לא שלי - לספר טוב" [/צ] זה בדיוק מה שנכתב באחת, להוציא הבדל אחד - את מתעקשת שאת טלפתית, ושמסכימה איתך על ההגדרה קבוצה של אנשים, שבעוד שאינה הרוב, היא, ולא ברור למה, זו שדעתה חשובה. [צ] "לא אדם יחיד מחליט על פרס פוליצר" [/צ] לא מרשימה אותי היכולת של קבוצה להגיע "להסכמה", שהיא כנראה יותר בכיוון של "פשרה". לא נראה לי שהם מגיעים לקונצנזוס. הם בוודאי עורכים הצבעה. אם הייתי בוטח כל כך בדעתו של הרוב, הרי שהספר המרשים ביותר במאה השנים האחרונות מבחינתי היה הארי פוטר, או אולי קוד דה וינצ'י. [צ] "איש אינו כופה עליך ללמוד ספרות באוניברסיטה." [/צ] לא אמרתי משהו כזה. אני לא מחרים את הפקולטה לספרות. חוסר הניסיון שלך לא מספיק כדי להסיק שהם לא מייצרים - אבל גם לא שכן. לאור ניסיוני המצומצם, אני נוטה לחשוב שהם לא. אם זה יעניין אותי מספיק, יום אחד אולי גם אאשש את ההנחה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיומם של הפרסים שהזכרתי אומר שאין כאן עניין של טלפתיה. העובדה שהזכרת שספר שאהבת זכה בפרס אומרת שגם בעיניך, כנראה, יש אנשים שטעמם הספרותי חשוב בעיניך. גם אם ועדות הפרסים מגיעות לפשרה, הרי שהפשרה היא בין מבחר ספרים מצומצם בהרבה מזה שמגיע למועמדות - וגם מספר זה מצומצם בהרבה ממספר הספרים שאיש לא יחשוב להמליץ עליהם. כבר אמרתי שלא מדובר בסדר שלם. אינך צריך לטרוח לאשש את הנחתך ביחס לחוג לספרות. עם עמדה כמו שלך, *אתה* ודאי לא תמצא שם ידע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי את הספר בגלל שהוא זכה בפרס, לכל היותר - והאם זהו אכן המצב אינני זוכר - זכיתי לשמוע עליו הודות לפרסום המוגבר שהפרס הקנה לספר. את האנשים שהעניקו את הפרס אינני מכיר, ולכן דעתם איננה משפיעה עליי לכאן או לכאן. אבל כמובן שיש אנשים שדעתם הספרותית נושאת משקל לדידי - אנשים שאני מכיר ויודע שטעמם דומה לשלי, אם ימליצו לי על ספר, לרוב אתן לו צ'אנס. לחילופין, פרסים ספרותיים שהוענקו על ידי התאגדות של סופרים, שחלק גדול מספיק מהם הינם סופרים החביבים, גם להם סביר יותר שאקדיש זמן (מלסתם ספר שנתקלתי בו במקרה על המדרכה). בכל אופן, לא ספרים מהדוגמה הזו לא מהדוגמה הזו הם אוטומטית טובים בעיניי, או ''ספרות יפה'', אלא הסבירות שקריאה שלהם תחשוף אותם ככאלו עולה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |