|
||||
|
||||
לי נראה שהבחירה צריכה להיעשות משיקול של מיקסום התועלת ולא צמצום הנזק. מאחר ואנחנו לא יודעים אם ואיזה אל יש, כדאי ללכת על זה שנותן את הפרס הכי גדול. אני חושב שזה בהחלט האל היהודי, שהוא הרבה יותר נשגב מהאל הנוצרי. אני לא מכיר תיאולוגיה מוסלמית לעומק אבל באופן כללי אני לא צריך כ''ך הרבה בתולות. |
|
||||
|
||||
טוב, אם אחשוב אי פעם לנסות איזה דת, אני אשקול את זה - אם כי, כמובן, בתור אישה, האל הנוצרי הוא היחידי האפשרי איכשהו. אבל ממילא אין סיכוי רב שאזנח את חילוניותי... |
|
||||
|
||||
טוב, אני לא חושב שאנשים משנים את אמונותיהם בגלל דיונים פילוסופיים, מעניינים ונעימים ככל שיהיו. אבל רק ככה לשם הספורט, אם אנחנו כבר כאן, למה את חושבת שהאל הנוצרי הוא היחידי האפשרי? האם הקביעה הזאת לא נובעת מלכתחילה מהנחת יסוד חילונית? |
|
||||
|
||||
היחידי האפשרי לנשים. יחסית לדתות המונותיאסטיות, הנצרות היא הפחות מייל שוביניסטית. וברור שהנחות היסוד שלי חילוניות. את זה אמרתי מראש. יותר מזה: לא כל כך מובן לי מדוע צריך אדם דתי את ההימור של פסקל. אם הוא מראש דתי, אז מה הסיפור? |
|
||||
|
||||
ההימור של פסקל הוא טוב למצבים שבהם את משליכה את כל הנחות היסוד הקיימות שלך ומחליטה לעצב לך תמונת עולם חדשה, מסיבה זו או אחרת. זה לא קורה הרבה בחיים. לרוב האנשים זה לא קורה בכלל. אבל אם זה קורה אז זה מאורע די דרמטי, ומשפיעים על ההחלטה שלך כל מיני גורמים. הטיעון הפילוסופי הוא רק אחד הגורמים. אני לא חושב שהוא באמת יכול להחזיר מישהו בתשובה בכוחות עצמו, אבל אני חושב שהוא טיעון ממש מעניין ולא שגרתי. |
|
||||
|
||||
בעניין ה''לא שגרתי'' אני חולקת עליך לגמרי. פגשתי מספיק דתיים שמעלים אותו. ואף פעם לא הבנתי מדוע אין הם לוקחים בחשבון את האפשרות שהאל האמתי הוא מדת אחרת. |
|
||||
|
||||
לא שגרתי בנוף הפילוסופי, אני מתכוון. אני לא רואה שום סיבה להאמין שהאל האמיתי הוא מדת אחרת. הרי מאחר שאין לנו שום ידע ודאי בנידון, ועלינו לבחור במה להאמין, למה לבחור בדת אחרת? זה לא עושה היגיון (כמו שאמרה לי מזכירה חביבה השבוע). אם אנחנו כבר יהודים, למה לבחור להיות יהודי מומר? |
|
||||
|
||||
אבל אם אתה בוחר רק לפי הדת שאליה נולדת, כל הרעיון בהימור נופל. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח, ההימור בטיעון הוא בין אמונה באלוהים לבין חוסר אמונה באלוהים. ניתן אולי להכריע באמצעותו גם בשאלת איזו דת לבחור אבל זה לא נראה לי העיקר. בסופו של דבר אני חושב שמה שחשוב ללמוד מהטיעון הזה זו הטכניקה ולא בהכרח המסקנה הסופית. זה חשוב לדעת לבחור בצורה רציונאלית את הנחות היסוד, בכל שאלה. את חישוב התוחלת צריך לעשות בכל מקרה לגופו. |
|
||||
|
||||
טוב, דעתי היא עדיין שכיוון שההימור אינו מכריע באיזה אלוהים לבחור, אז הוא חסר משמעות למעט לאותם אנשים שממילא רוצים להאמין/מאמינים באל מסוים. |
|
||||
|
||||
מה פתאום, הטיעון בדיוק בא להחליט *אם* להאמין. הוא לא מיועד לאלה שמאמינים מראש אלא באמת לאלה ששתי הבחירות פתוחות בפניהם. אין הרבה כאלה. רוב האנשים חיים לפי אותה הנחת יסוד את כל חייהם, וזה בסדר. פסקל טוען שאם את רוצה להיות רציונאלית לחלוטין, אז צריכה לבחור באמונה. אבל מי רציונאלי לחלוטין בעולם הזה? |
|
||||
|
||||
כיוון שכפי שכבר אמרו לך, לא מדובר כאן בשתי בחירות אלא ביותר - אז ההימור תקף עדיין רק למאמינים מראש. (ובטח בנצרות, כפי שציינתי). |
|
||||
|
||||
אני לא מבין את ההיגיון שבדברייך. באילו בחירות מלבד השתיים מדובר? ואיך מכאן נובע שההימור תקף רק למאמינים מראש? |
|
||||
|
||||
הבחירה היא בין אין אלוהים ליש אלוהים יהודי, יש אלוהים נוצרי, יש אלוהים מוסלמי וכיו''ב. ומכאן נובע שההימור טוב רק למאמינים מראש, כי רק הם יכולים להחליט (באופן מקובל, גם אם לא בהכרח רציונלי) בין כל האלים האפשריים. |
|
||||
|
||||
לא חייבים לעשות חיים קשים. בואי נתחיל בשאלה פשוטה - יש אלוהים או אין? אני לא מדבר על אלוהים היפותטי אלא על המשותף לכל הדתות - משהו שהוא אחדותי, ברא את העולם הזה, טוב ומעבר להכרתנו - אינסופי במובן התיאולוגי של המילה. נראה לי שזו השאלה העיקרית. אח"ך, להכריע לגבי הדרך לעבוד אותו, זו שאלה נוספת. |
|
||||
|
||||
כיוון שלשאלה הראשונה אין לי תשובה, היא לא יכולה להיות נפרדת לגבי מהשנייה: רק מי שמאמין מראש בקיוצו של אלוהים יכול לשאול על איזה אל מדובר - כי יש אובייקט כזה שעליו נשאלת השאלה. |
|
||||
|
||||
התשובה לשאלה הראשונה היא ההימור. אין תשובה ודאית לשאלה, ולכן מהמרים, כלומר מניחים שיש אלוהים, ואז יש אובייקט ואפשר לעבור לשאלה השנייה. אם בחרת להמר שאין אלוהים, מפני שאת לא מסכימה עם הטיעון או מפני שבכל מקרה לא כך את מחליטה את החלטותייך, אז באמת אין מה לעבור לשאלה השנייה. אבל זה לא נכון להגיד שההימור הוא עבור מי שמאמין מלכתחילה. |
|
||||
|
||||
טוב, הרי שנינו יודעים שזה ויכוח סרק... שנה טובה! |
|
||||
|
||||
כנראה... גם לך, חג שמח |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |