בתשובה לאיציק ש., 26/09/05 16:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איני חושב שדבריך האחרונים שינו או תקנו משהו בקשר להבנתי את עמדתך אותה הזכרתי ב תגובה 332652 וב תגובה 332652. עמדתי היא שהערבים לא יהיו מוכנים להגיע להסדר סופי תוך ויתור על תביעות נוספות עבור מחיר של חזרתנו לקו הירוק, וטענתי שעמדתך היא שה"עסקה" הזאת כן ניתנת להיעשות, ונוכל להגיע כך להסדר קבע או לשלום במילים אחרות (אני מוכן לותר על "מנוחה ונחלה", אם משום מה משהו מפריע לך בביטוי העברי היפה הזה). אני לא טענתי שעמדתך היא שאפשר יהיה להגיע לכך גם אם נגיד ש"אין עם מי לדבר" ונעשה נסיגה חד צדדית, וגם אם נגיד שלוש פעמים ביום לפני כל ארוחה שאבו מאזן חרה. אין לי בעיה להכיר בכך, וזה גם מובן מאליו, שעמדתך היא שנוכל להגיע לעסקה כזאת אם נכלכל את מעשינו בתבונה, ונעשה רק את הדברים הנכונים ולא נטעה. אבל מה שאני אומר שבכל מקרה, גם אם "נתנהל" בצורה נכונה לא יסתפקו בכך הערבים כי הם לא רוצים אותנו כאן. זה כמו שכאשר מזיזים מסה בשדה גרביטציה משמר מנקודה א' לנקודה ב' תמיד צריך לעשות את אותה עבודה ללא תלות במסלול שבו מעבירים אותה. אי הסכמת הערבים להסדר כזה, לדעתי, תהיה ללא קשר בצורה שבה נדבר עמם נתנהג עמם ונציע את העסקה. אני מקווה שהפעם הבהרתי את מהות חילוקי הדעות בינינו בצורה מובנת יותר, ולאחר הבהרתי, שוב אין לך השגות על הגדרתי זו. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |