בתשובה ליהונתן אורן, 26/09/05 13:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני אישית חושב שיש אנשים שתמיד יישארו למטה (לא בהכרח בגלל תכונות *מולדות* שלהם, יש מספיק תכונות רעות נרכשות) אם כי קצת פחות ברור לי בקשר להפך - אם המדינה רוצה, היא יכולה למנוע בכוח מאדם לעלות למעלה. למשל, לירות בו, או לזרוק אותו לכלא. אני לא בטוח אם אנחנו מדברים על אותו דבר ב"זכאות האדם לטובין נוצרת ע"י פעולותיו". אני לא חושב שהזכאות הזו צריכה לבוא לידי ביטוי רק בדברים שנוצרים על ידי פעולותיו. אוטיסט זכאי לתמיכה בכל מקרה, אבל אוטיסט שעובד ומנסה להשתלב בחברה זכאי גם ליותר מכך. אין שום סיבה לטעון שהזכאות היחידה היא זו שנרכשת על ידי פעולות, ממש כשם שאין שום סיבה לטעון שפעולות לא רוכשות שום זכאות לדבר מה. שתי התפיסות נראות לי קיצוניות ומגוחכות במידה שווה, עם נטייה קלה להכרעת הכף לכיוון התפיסה לפיה פעולות לא רוכשות שום זכאות (ולכן לא משנה מה האדם עושה בחייו - כמה ש"מגיע לו" נקבע על ידי התנאים שבהם ואליהם נולד, ואולי עם בונוס לכמה שהוא הצליח לסבך את עצמו בהמשך). ברור שאנחנו מדברים על כמות - כמה יש לעזור למוכי הגורל. לכן השאלה היא מהי ה"התערבות רחבה יותר" שעליה אתה מדבר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם הכמות בשאלה הכמותית (כמה יש לעזור למוכי הגורל) היא כמות הסל (איזה אחוז מתקציבנו עלינו לייעד לעזרה למוכי הגורל) או כמות הפרט (כמה עזרה אמור לקבל מוכה גורל ספציפי)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו נראית לי שאלה כללית שלא מתעסקת דווקא ב''דטרמיניזם גנטי''. לדעתי תמיכה תמיד צריכה להינתן על פי ''כמות הפרט'' במידת האפשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם גם הפתיל הזה יתדרדר לוויכוח הנושן "שוק חופשי בעד ונגד", אני אבטל את המנוי שלי על "האייל". זכרו, אני (א"א) אחראי לחלק גדול מן התגובות באתר; בלעדיי הוא לא יהיה מה שהוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מאיים בחרם כלכלי, ומתנגד לדיון על שוק חופשי? הוי הצביעות... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |