|
||||
|
||||
מי שדתי/מסורתי הולך לבית הכנסת ושם יש לו תפילה ארוכה מספיק. ולמחרת בבוקר. ולמחרת בצהריים. ולמחרת בערב. וגם בבוקר השני של ראש השנה ובצהריים ובערב. ואת רוצה להוסיף עוד טכסים? מאות שנים יהודים אוכלים לוביה כדי שנרבה וסלק כדי שאויבינו הסתלקו. איך זה שאנחנו עדיין לא רוב ואויבינו עדיין כאן? |
|
||||
|
||||
לוביה אוכלים למען י-ל-ב-ל-ב-ו עסקינו . רימון אוכלים עבור הרבייה... |
|
||||
|
||||
רימון זה בשביל חיסול חשבונות. ויש האוכלים דלעת (גרעה בפי בני דודינו) למען יגרעו עוונותינו (ומי שידו אינה משיגה לקנות דלעת מגלח את שער ראשו). |
|
||||
|
||||
אז אצל חמותי (לא חשוב מאיזו עדה),יש מסכת של כ-40 דקות בהן מברכים אותנו ומקללים את אויבנו ימ"ש. פרט לרימונים לוביה תמרים ראש דג ושאר הסטנדרטיים, המסכת כוללת גם: כרתא- למען ייכרתו אויבנו (נדמה לי שזה קציצות ירק) פרסה- למען ייפרסו תשלומנו?(נדמה לי גם קציצית ירק- כרישה) סלקא -למען ייסתלקו אויבנו (ניחשת נכון -עד קציצות ירק הפעם סלק עלים) ועוד כ-5 מיני קציצות ירק שונות שאני כל שנה לא מצליח לזהות והקללות/ברכות הרלבנטיות הן בארמית אז אני אוכל ושותק. חבר סטלן שהתארח פעם ,העלה את השאלה המעניינת, האם "להפיל ראש" בראש השנה לא מנהג יותר הולם (מראש של דג) בכדי לברך את השנה הנכנסת? |
|
||||
|
||||
נו? ואויבינו נכרתו והסתלקו ופזו ופסו? איך זה שהם רק מתרבים? |
|
||||
|
||||
נראה לי שאויבנו לא מתרשמים מקציצות ירק, אבל אסור לאבד תקווה. |
|
||||
|
||||
כי לא נגעת בגפילטע! קחי עוד חתיכה. |
|
||||
|
||||
וזה עוד עם הברכות. תארי לך כמה אויבים היו לנו בלי הברכות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |