בתשובה לדורון שדמי, 25/09/05 15:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בדרך כלל אנו מתחילים להבין את החיים כאשר אנו בוחנים אותם בשלב מתקדם יחסית, מן הסוף לכיוון ההתחלה - אך אין לנו ברירה אלא לחיות אותם מן ההתחלה אל הסוף. וכמה זה עצוב כאשר אדם סוקר את חייו אחורה, ומבין שהתובנות שעבורן נאבק ועליהן היה מוכן למסור את נפשו (או לפחות, אם לא נהיה כה דרמטיים - היה מוכן לעשות עצמו למשל ולשנינה) - היו התובנות הלא נכונות. לא חראם? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"וכמה זה עצוב כאשר אדם סוקר את חייו אחורה, ומבין שהתובנות שעבורן נאבק ועליהן היה מוכן למסור את נפשו (או לפחות, אם לא נהיה כה דרמטיים - היה מוכן לעשות עצמו למשל ולשנינה) - היו התובנות הלא נכונות. לא חראם?" מאיפה הבאת את ההכללה הפראית הזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההכללה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |