בתשובה לרון בן-יעקב, 26/08/01 0:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה רבה. ודרך אגב, הסיבה לכתיבתי היא ה"העצב, התסכול והזעם" שדיברתי עליהם... אני לא בנאדם עצבני בדר"כ וגם לא ממורמר (אני בסה"כ בן 18, אני לא מכיר אנשים ממורמרים מגיל הזה) פשוט יש פה תגובות שכל כך מכעיסות אותי, כך שאני מרפה מסגנון כתיבתי הרגיל (והרהוט). אבל באמת תודה על הביקורת, אני לפעמים באמת נסחף... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא כן מכירה אנשים בני שמונה עשרה שממורמרים מכל דבר קטנטן שקורה להם בחיים. כמו כמעט כל דבר אחר, מירמור הוא פועל יוצא של אופי, לא של גיל. בדיוק כמו שטחיות, ריקנות או אהבת המולדת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |