בתשובה להאייל האלמוני, 21/09/05 0:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הגדר א'. אבל כן, בוודאי - את ה' הידיעה אני (והסובבים אותי. לא אלאה לחלוק את האשמה עם כל האחרים) כמעט לעולם לא הוגה כעיצור - כנראה כי היא כמעט לעולם לא מודגשת במשפט. חוץ, כמובן, מהמבנה שבו מדגישים אותה כאמצעי רטורי של עברית מדוברת, כאילו היתה מלה נפרדת ("האייל הקורא הוא ה-אתר", אם אתה מבין למה אני מתכוון. את "האייל", אגב, אני הוגה במשפט הזה עם a ארוכה מאוד בתחילתו, נטולת עיצורים לחלוטין אבל קצת עולה ויורדת). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למשך זמן רב הייתה הקריינית המכנית משהו של תחנות הרכבת אומרת משהו בסגנון: "נוסעים נכבדים שלום. הנכם מתבקשים להתרחק משפת הרציף, אל מעבר לפס הצאוב." זה נורא צרם לי, וכל פעם הערתי עד כמה הקריינית צפונית. והנה-כי-כן, לאחרונה אני שומע אותה אומרת "הצהוב," כשהעיצור הוא "ה" תקנית. הידד! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מפני שהפס הצאוב שהיה שם נצבע מחדש בצבע צהוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צאוב, אדול... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני איזה זמן היה ברשת ב' שבוע של פינות שיר עם איזו משוררת שהדחקתי את שמה, שלא הבדילה כלל בין ה''א ואל''ף. מילא לו היה לה מבטא צרפתי, הייתי אוכלת את זה איכשהו, אבל היא נשמעת צברית מבטן ומלידה... בקריאת שירה זה פשוט מוגזם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |