 |
טוב, כליל החורש מתחתי הסביר את זה בצורה כמעט מושלמת, כך שלא נותר לי הרבה.
פחות עניינו אותי הפעולות בדוגמאות הללו, ויותר הלוך המחשבה של האדם הנתון במצב מסוים. מסתבר כי למרות שאתה יודע כל מה שניתן לדעת בצורה רציונלית, עדיין זה לא עוזר לך אפילו להרגיש את ההרגשות ה''מתבקשות'' מבחינה רציונלית.
נראה ששנינו מסכימים כי על מנת לשנות דרכי חשיבה לפעמים לא מספיק לחשוב על זה הרבה. לגבי חקר של העולם נראה לי סביר להניח שמחשבה רציונלית אמורה להספיק, ולגבי חקר האדם את עצמו נראה לי שאפשר להסכים שאולי חשיבה רציונלית תספיק אי פעם בעתיד (מי שמאמין כי בעתיד נוכל לעשות רדוקציה של כל מה שעובר עלינו לפיזיקה בוודאי חושב כך), אבל בוודאי שהיא איננה מספיקה כיום.
בכלל, כשמדובר על הבנת אדם את עצמו, נראה לי שקשה להפריד בין ההבנה לבין השינוי העצמי. למשל, דוגמא שהרבה שיטות רוחניות ופסיכולוגיות נוהגות להתייחס אליה היא חיים ''ללא מסכות'', השחרור מהעמדת פנים אל מול הסובבים אותנו. קל להבין את ההגיון מאחורי זה, אבל לא על ''הבנה'' כזו מדברות שיטות רוחניות, כי אם על סוג של הבנה אינטואיטיבית ובלתי-אמצעית יותר. האדם הרוחני שלנו לא ינסה לחקור לסווג ולנמק בדיוק מדוע עדיף לזרוק את המסכות, אלא להפנים את ההבנה הזו ולהאמין בכך בכל מאודו. זה סוג ''פעיל'' יותר של הבנה, שלא ניתן לנתק אותו לחלוטין מהעבודה על שינוי פנימי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש