בתשובה להאייל השואל, 21/09/05 16:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם אתה מכיר את תופעת ה false memory? יש תופעה ידועה שבה זכרונות של אנשים משתנים בדיעבד כתוצאה מאירועים מאוחרים יותר. זאת תופעה מאד מוכרת מהיפנוזה. אבל מחקרים הראו שמספיק שנספר לעד של אירוע (למשל רצח, או פשע) מידע שגוי על אותו אירוע, כדי לגרום לו להאמין באותו מידע, ולהשבע שאותו מידע הוא נכון. לגבי חלומות יש פה בעיה נוספת - קיימים תהליכים במוח שמוחקים את הזכרונות מהחלומות שלנו כאשר אנחנו מתעוררים. לכן, כאשר רוצים לתעד חלום מומלץ לכתוב את כל מה שאתה זוכר מיד כאשר אתה מתעורר. כמו כן, זו תופעה ידועה שאנחנו מלבישים בדיעבד מקומות ואנשים על חלומות שחלמנו. במקרה של החברה שלך, אם יורשה לי להיות פסיכולוג בגרוש: עשית כאן סוגסציה. לקחת אותה למקום שמתאים מספיק והמוח שלה קפץ על ההזדמנות ואמר שזה בדיוק היה המקום הזה. אני בטוח שההתעקשות שלה על הזכרון היא כנה, והיא מוכנה להשבע שסידור הכסאות בחלום היה בדיוק כמו באותו גן. אבל כנראה שאם היית שואל אותה על סידור הכסאות מיד אחרי החלום היית מקבל תשובה אחרת. ואם היית לוקח אותה לגן אירועים אחר לגמרי, היא היתה משוכנעת שזהו המקום. לכן בפעם הבאה שיש לחברה שלך חלום נבואי, תמליץ לה להעלות אותו על דף מיד אחרי החלום. מה יש לה להפסיד? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שזה ככה. עם ההצעה שלך יש שתי בעיות. - במעמד החלום אין מצב שאתה חושב שהוא חלום נבואי - החלום לא היה נבואי. בחלום הייתה כמובן התרחשות אחרת, ואני לא הייתי שם. רק המקום על פרטיו היה זהה. - היא העלתה אותו על הכתב, אבל האינסטינקט במקרים האלה הוא לרוב לתאר יותר את ההתרחשות ופחות את החלק הויזואלי. מבחינתי החלק הויזואלי החלקי שהיא כתבה די דומה, אבל יכול כמובן להתאים להרבה מקומות. אני לצערי לא יכול גם להבין איך המוח קופץ על ההזדמנות. זכרון ויזואלי בעיקרו הוא דבר צילומי. אם נכנסת למסעדה מסויימת והסתכלת עליה, תזכור בדיוק איך היא נראית אחרי יומיים, אני לא מבין למה זה צריך להיות שונה לגבי חלום. יש אנשים שמתעוררים ויש להם תמונה ברורה וחדה, ולא תמונה מטושטשת ולא ברורה. התמונה הזו נשארת כמו תמונה שראית במציאות. גם לי היו כמה חלומות כאלה. אבל אני יכול לספור אותם על יד אחת, והיום לצערי כבר לא כל כך זוכר. הגראס הגראס.... (טוב שיש את מה להאשים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התופעה של false memory תועדה בין היתר גם בדברים ויזואליים. ניסוי לדוגמא (אחד מיני רבים): נתנו לקבוצה של אנשים לראות סרט של תאונה שהופיעה בו מכונית כחולה. אח"כ נתנו להם לקרוא תיאור שגוי של האירוע שבו נכתב שאותה מכונית היא בצבע לבן. התוצאות: אחוז משמעותי זכר שהמכונית היתה בצבע לבן (בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא קיבלה מידע מוטעה, והצליחו לזכור את הארוע באחוזים מצויינים). למעשה, אני זוכר תוכנית טלויזיה מצויינת על היפנוזה, שתואר שם המקרה הבא: במשפט רצח בארה"ב התביעה הביאה עד שזיהה את הנאשם עובר ברחוב. אותו עד עבר היפנוזה כדי לעורר את הזכרון שלו (הארוע היה בלילה והעד נהג במכונית וראה לשניה אחת אדם ולא זכר מזה הרבה). המהפנט אמר לו: "הזכרון שלך הוא כמו סרט צילום. עכשיו תריץ את סרט הצילום אחורה ותשחזר תמונה אחרי תמונה מה אתה רואה". במהלך ההיפנוזה העד באמת נזכר שהוא ראה בבירור את הפנים של אותו אדם. אח"כ העד זיהה את הנאשם בצורה מושלמת במסדר זיהוי ואפילו עבר מכונת אמת בהצלחה. העדות שלו נפסלה רק אחרי שההגנה הוכיחה שבתנאי התאורה שהיו באותו רחוב, ובמרחק שממנו העד ראה לכאורה את הנאשם, הראיה האנושית פשוט לא מסוגלת לזהות פנים של מישהו. וזה רק דוגמא אחת מאותה תוכנית. בשורה התחתונה, הזכרון הוא לא כמו סרט צילום, אבל המוח שלנו שמח מאד להשלים פרטים ויזואלים חסרים מדמיונו הפורה. כל מה שצריך זה לבקש. זה שאנשים מאמינים במשהו, זה לא מספיק - לא בבית משפט, ועל אחת כמה וכמה זה לא מספיק בשביל לשכנע אדם ספקן. אם מישהו טוען שהמספר הזוכה בלוטו מתגלה לו בחלום והוא משוכנע בזה ומאמין בזה בכל מאודו - האם היית נותן לו 10,000 ש"ח תמורת הכרטיס הזוכה בהגרלה הבאה? כנראה שלא. המינימום הנדרש הוא שיוכיח לך את הכשרון שלו ויראה שהוא כתב את המספר *לפני* שפרסמו את תוצאות הגרלה. אותו דבר נכון למי שטוען שהוא ראה בחלום מקום שמעולם לא היה בו. המינימום הנדרש כדי שיהיה אפשר לקבל את זה ברצינות הוא שינתן תיאור מפורט של אותו מקום *לפני* שהוא ביקר בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה אומר מעניין ובהחלט מעיר לי את הדברים בצורה אחרת. אני יכול בקלות ללבוש את הכובע המדעי/סקפטי שלי ואני כמובן מקבל את כל מה שאתה אומר. אבל נחמד מדי פעם גם לשחק עם הכובע השני. עדיין נשארת האפשרות האחרת, אתה יודע, שלי כמובן אין דרך להסביר אותה. הדרך היחידה לבדוק את העניין כדי להגיע לתוצאות מדעיות, היא לחקור בצורה יסודית ולאורך זמן, אנשים שיש להם כביכול פוטנציאל למקרים כאלה עקב טענות דומות שלהם עבר. בניסוי כזה הם יצטרכו לכתוב לפרטי פרטים כל חלום וחלום שלהם. בעתיד אולי יקליטו את החלומות ישר מראשם, ואחר-כך הם ימשיכו להסתובב עם מצלמה שמוסתרת להם בעין ומדווחת 24 שעות ביממה את מה שהם רואים מסביבם, כדי שכשהם כבר רואים את נבואתם מתגשמת, יראו אותה בעלי הניסוי ישירות על מסכיהם, ולא יצטרכו להסתמך על מילותיהם. וברצינות, הבעיה האמיתית עם הדרך הזו, שוב, היא חוסר ידיעה מספקת גם במבנה החלומות וגם במבנה הנבואה, אם תרצה. כנראה שייקח עוד זמן עד שנגיע למקומות האלה, אם בכלל, כנראה שהפער הזה בין שני העולמות יישמר גם בסוף הדיון הזה. אנשים, להיום אני מיציתי היה נחמד מאוד |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |