 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההנחה שהעתיד קובע את העבר? מי הזכיר את ההנחה הזאת? למה לא ניצמד למה שנאמר? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני בדילמה. מצד אחד, לא סביר מצידי להניח שכל אחד קרא את כל הדיונים על הנושא (שהתחילו, אגב, לפני שכתבתי את המאמר ההוא), ומצד שני אני לא ממש רוצה להפוך לטרחן כפייתי יותר ממה שאני בלאו הכי. ולעניין, בקצרה: תובנה שקיבלתי מהשיחות שלי עם ניצה היא ש"רצון חופשי" הוא משהו שאינו נובע מתוך *סיבה* (עבר) אלא מתוך *תכלית* (עתיד). ההחלטה שלך להזמין ספגטי אלפרדו אינה נעוצה במצב הנוירונים שלך שנובע מהמצב הקודם שלהם וכך הלאה עד המפץ הגדול (או עד הקריסה האחרונה של איזו פונקציית גל במוח שלך), אלא מהרצון החופשי שלך לחוש את טעמו החריף-חמצמץ-ירקרק של הרוטב ההוא, כלומר ממשהו שעומד לקרות בעתיד. במובן הזה העתיד משפיע על ההווה, ובפרק הזמן שבין ההווה לבין אותו עתיד תקבל שהעתיד השפיע על העבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דווקא רעיון יפה. אבל אני אומר משהו שלישי. א. המצב הוא שבחרתי בפטוצ'יני אלפרדו1. ב. שכ"ג אומר: מצב העניינים הקודם הוביל ע"פ חוקי הסיבתיות למצב העניינים הנוכחי בקשר של סיבה ותוצאה. ג. ניצה אומרת: מצב עניינים פוטנציאלי השפיע על מצב העניינים הנוכחי בקשר של תכלית ואמצעי (ראייה טלאולוגית). מי צודק? ובכן, מצבי העניינים הם כפי שהם. הבחירה בפסטה נעשתה, על זה אין עוררין. מצב הנוירונים שלי באותה עת היה מצב כלשהו, גם על זה אין עוררין. בבוחרי את הפסטה עמד טעמו הערב לנגד עיניי (חיכי). מה הוביל למה? זה כבר בעין המתבונן --- 1 ספגטי עם רוטב אלפרדו? איפה גדלת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, בעיני מתבונן מסויים העתיד השפיע על העבר. זה מה שאמרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, רק שאמרת את זה מחוץ להקשר. לא היה לי מושג על מה אתה מדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אמסגר את התגובה הזאת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |