|
דומה שהמכשלה בקטע האחרון שתוכנו מתמצה בכותרת "פרקטיקות רוחניות, אבל השקפת־עולם חילונית חומרנית" היא שכל הנאמר בו מתאים באותה מידה לתיאור הדתות הקנוניות (יהדות, נצרות איסלם, בודהיזם). גם הן דוגלות בדוגמות תיאולוגיות ורוחניות, אך התשתית האמיתית היא של אינטרסים וצרכים חומרניים-פוליטיים-חברתיים. מן ההיסטוריה של הדתות הגדולות, אפשר להבין שהדו-פרצופיות של הניו-אייג'יזם אינה טיעון חזק נגדו. הצורך ב"רוחניות" תהא מה שתהא, הוא ככל הנראה צורך חזק מאוד ובסיסי של המין האנושי. במקרה הזה חשיבות המוצר אינה נובעת מערכו התזונתי אלא דוקא מהצורך של הצרכן בו (מעין שוקולדה רוחנית).
|
|