בתשובה לראובן, 20/09/05 18:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מבין מה קשורה רדוקציה לכאן. רדוקציה של מה למה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רדוקציה של ''למה התחשק לי לשבת בבית'' ללמה התחשק לי לשבת בבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא הבנתי. ההבדל היחיד בין האיבר הגולמי לבין תוצר הרדוקציה הוא שני זוגות גרשיים. מה משמעותם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה התנסת בדיונים האלה הרבה, בוא ננסה לקצר תהליכים, ונניח שכבר עברנו את כל הקטע של שאלות התם, דיברנו על כימיה, פיסיקה, נוירולוגיה וקוואליה. האם אתה רוצה שנדבר כבר על אלוהים, או שיש לך נקודה בדרך שאתה עוד רוצה לחדד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מיתמם, אני באמת לא מבין מה הקשר לרדוקציה. אני מבין שניתן לעשות רדוקציה מכימיה לפיסיקה, וברמה מסוימת מנוירולוגיה לכימיה, ואני משער שמתקיים דיון אם ניתן יהיה בעתיד לעשות רדוקציה מקוואליה לניורולוגיה (אני לא רואה מה קוואליה קשורים לעניין, אבל ניחא). כל זה טוב ויפה. אבל למה אתה חושב שהרדוקציות האלה הופכות את המידע שעובר במורד צינורן ליותר טהור או מזוקק או אמיתי. למה אתה חושב ששימוש יומיומי בשפה הוא פחות נכון או פחות מדויק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת "רדוקציה של מה למה?" לזאת התכוונתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער, אני עדיין לא מבין למה אתה מתכוון. שאלתי רדוקציה של מה למה, וענית לי בתגובה 331132. תסכים איתי שבתגובה הזאת אין כימיה, נוירולוגיה, פיסיקה, וגם לא קוואליה. יש שם אותו המשפט, פעם עם גרשיים ופעם בלי. אני רק שואל (באמת בלי להיתמם) למה אתה מתכוון ברדוקציה הזאת. אנסה פרשנות אחת שעולה לי בראש: המשפט בגרשיים מציין את המצב כפי שהוא נראה לי ביום-יום. המשפט בלי הגרשיים מציין את המצב כפי שניתוח מדעי מקיף היה מבטא אותו. האם לזה התכוונת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זאת לא היתממות אני יכול רק להצטער. אבל שלא יצא שאני נבזה סתם, בוא נסכים שהתנסחתי באומללות והתכוונתי שהמשפט בלי הגרשיים הוא התשובה לשאלה שבגרשיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לך מה להצטער, ידידי. אם אתה יודע על מה אתה מדבר, אתה צריך להיות מסוגל לענות גם על שאלות שנראות פשוטות. לעתים שאלות פשוטות לא מעידות על היתממות או על חוסר יכולת אלא על פער בהנחות יסוד. אתה בטוח שאתה משתמש במילה רדוקציה כראוי? בתגובה 331130 דיברנו על היחס בין משפט שמתאר מצב מסוים באופן יומיומי ("הוא מדוכא כי אשתו עזבה אותו") לבין כזה שמתאר את אותו המצב בצורה מדעית ("הוא מדוכא מפני שרמת הסרוטונין במוח שלו צנחה"). השימוש היחיד שאני רואה כאן למילה רדוקציה היא שהמשפט המדעי עושה רדוקציה של המצב לכדי תיאור נוירולוגי. הוא לא עושה רדוקציה של המשפט היומיומי. אין שום רדוקציה ממאורעות החיים לנוירולוגיה, רק ממצבים נפשיים לנוירולוגיה. לכן גם שני המשפטים לא מוסרים את אותה אינפורמציה. רדוקציה לא אמורה להוסיף לך מידע. היא אמורה לקחת מידע שמיוצג במערכת מושגים אחת ולתרגם אותו לאחרת (בתקווה שכלום לא יאבד). התקווה היא שניתן יהיה בשלב מסויים לעשות רדוקציה של כל התופעות לפיזיקה, אבל הדרך עודנה ארוכה, ואין שום עדות לכך שזה אמנם אפשרי. בינתיים זוהי רק פנטזיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שרדוקציה *כן* מוסיפה מידע. כשמישהו מתלונן על כאב בעין כשהוא שותה תה, אני לא יכול לעזור לו. אם לאחר רדוקציה של הגורמים אני מגלה שיש לו כפית בכוס, אפשר להוציא אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שהמשפט ''יש כפית בכוס התה'' מוסיף מידע על ''כואב לי בעין'', אבל הוא בשום פנים אינו מהווה רדוקציה שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני מבין, רדוקציה היא התשובה לשאלה "למה?" הניתנת במונחים בסיסים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזו הגדרה טובה של רדוקציה. השאלה "למה?" היא מאוד רב-משמעית וכדאי להוציא אותה מההסבר. רדוקציה זה ביטוי של דבר אחד במונחים אחרים, לא בהכרח בסיסיים יותר. למשל, המשוואה של מעגל בגיאומטריה אנליטית היא מעין רדוקציה של מעגל שציירתי על נייר. איזו מדרכי הביטוי בסיסית יותר? לא ברור. יש הטוענים שבעתיד ניתן יהיה לעשות רדוקציה מושלמת של תהליכים נפשיים לכדי תהליכים נוירולוגיים. כלומר, התחושה שלי של כאב באצבע שנחתכה תתבטא באורח מושלם באמצעות פירוט של תנועה של נוירוטרנסמיטורים או מה שלא יהיה. יכול להיות שזה אפשרי ויכול להיות שלא. בינתיים יש בעיות גם עם הפיזיקה של זה וגם עם הפילוסופיה (לא ברור אם בכלל ניתן לעשות רדוקציה מלאה למשהו). בכל מקרה, לא כדאי להתבלבל פה עם סיבה ותוצאה. התנועה של הנוירוטרנסמיטורים במוחי אינה מהווה את סיבת הדיכאון שלי באותו מובן שהפרידה עם אשתי מהווה אותה. לכן נראה לי עדיף להתייחס רק אל השני כאל סיבה ואל הראשון כאל ביטוי, נוירולוגי אם תרצה. הרי אתה לא יכול להוכיח כאן שאמנם הצד הנוירולוגי הוא הסיבה לדיכאון ולא להיפך (הרי הם סימולטניים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ולא. שיחרור ניורו-טרנסמיטרים אינו מהווה סיבה באותו אופן שהפרידה מהאישה מהווה סיבה, אבל, אם נבין *למה* הפרידה מאישתך גורמת לשיחרור הזה, אני אראה בכך התקדמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן, למשל, אני חושב שהמונחים ה"בסיסיים" יותר לא יהיו אלה הנוירולוגיים. הרי אם אני אגיד לך שכשאשתי נפרדה ממני נכנסתי לדיכאון מפני ש: א. הבנתי שמעכשיו אני הולך להיות הרבה לבד, ב. ידעתי שאני הולך להתגעגע אליה, ג. הרגשתי לא מוצלח כי לא ידעתי לספק את צרכיה, ד. חששתי שהבריות יעריכו אותי פחות וירכלו עליי. ההסברים האלה הם הרבה יותר בסיסיים מאשר לו יכולתי לתאר את המחשבות במונחים של כימיקלים וזרמים חשמליים. הרדוקציה לנוירולוגיה לא הייתה עוזרת לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהיא כן היתה עוזרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא היתה רומזת על דרך להתמודד עם הבעיה: פרוזאק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממליץ לכל מי שנמצא בקצת דיכאון מסיבות מובנות לקחת פרוזאק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, זה היה התסריט המקורי שלי, שהתחיל את הפתיל תגובה 331086. התשובה שלי: לא, מסיבות פרקטיות, ואולי גם מוסריות( אני לא רוצה שאנשים יקחו פרוזק כשאני עוזב אותם (שיסבלו קצת, מה יש?) אז אני לא לוקח פרוזק כשאחרים עוזבים אותי) . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרוזאק היא תרופה שאמורה להינתן לאנשים שנמצאים בדיכאון קליני ולא מסוגלים לתפקד. אם נפרדתי מאשתי, קצת דיכאון והתאבלות הם בריאים לפני שאני ממשיך עם החיים שלי. במקרים קליניים באמת יש ברכה בהישגים המדעיים, ויש שימוש ברדוקציה הזאת. אבל מדובר במקרים מיוחדים. לרוב המטרות המעשיות המינוח היומיומי הוא הרבה יותר שימושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, לזה קראתי ''לא פרקטי''. התרופה חזקה מידי וקצת התאבלות היא בריאה. חוץ מזה יכול להיות גם ערך ''מוסרי'' (לאלו שזה חשוב להם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים (אני מאלו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 331374 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא בטוח שפרוזאק היא תרופה שאמורה להינתן (רק, או אפילו בעיקר) לאנשים שנמצאים בדיכאון קליני ולא מסוגלים לתפקד, אבל מוטב שנשאל את פסיכיאטרית הבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הייתי לוקח פרוזאק בגלל דיכאון מובן לחלוטין כמו בעקבות משבר. ואם פסיכיאטר היה רושם לי פרוזאק על דבר כזה, הייתי הולך לפסיכיאטר אחר. לפרוזאק אין תופעות לוואי מדידות (ולכן חושבים שאין לו תופעות לוואי), והחברות שמפיצות אותו דואגות הרבה פעמים לתגמל רופאים שמרבים לרשום אותו. כך שהעובדה שפסיכיאטר זה או אחר רושם אותו גם במקרים קלים של דיכאון היא לא בדיוק משהו שהייתי מבסס עליו את גישתי לחיים. מי כאן פסיכיאטרית? היא ממונה ע"י האתר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם לא נוהג לקחת אקמול בכל פעם שיש לי כאב ראש שאפשר להוציא להורג בטביעה, לאקמול יש תופעות לוואי ידועות, ובכל זאת אף אחד לא יטען שאקמול היא תרופה המיועדת לטיפול בכאבי ראש המונעים מאדם לתפקד. ןלגבי השאלה שבסיום: http://www.haayal.co.il/author?id=142 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אקמול אינו תרופה פסיכיאטרית. ואני ממליץ לך לא להפריז בשימוש בו. --- טוב מאוד. חשוב שיהיה כאן רופא, just in case. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |