 |
נראה לי שבין השאלות איתן הבריאתנים/ת"תים צריכים לנסות ולהתמודד אפשר לכלול גם:
1) השאלה ההיסטורית-אנקדוטית: תורות בריאתניות היו קיימות מימים ימימה אבל הצגתם בצורה נרחבת באה רק בעקבות המשפט המפורסם בסקופּס. לאחר מכן התורה הזו עברה טרנפורמציה שתויגה כ"תאורית התכנון התבוני," שיש אומרים שאיננה אלא נסיון הסוואה מתוחכם, או פשטני בהתאם להשקפתך, לבריאתנות במתכונתה הישנה והטובה. השאלה היא כיצד ניתן להסביר את הופעתה של תורה שכזו דווקא על הרקע ההיסטורי-חברתי הספציפי הזה, שבהחלט אומר דרשני. נראה גם שהתורה הזאת (ת"ת) לא נשענת במובהק על גוף הגותי נרחב ועל היסטוריה של התפתחות רעיונית כפי מקובל אולי למצא בתאוריות מדעיות. נכון שגם במדע יש תאוריות שנראות כאילו הן צצו יש מאין, ולא היא.
2) שאלת הבחירה-הסלקטיבית: אבולוציה איננה תאוריה שמתקיימת בוואקום, לכדי עצמה. היא חלק מהחשיבה המדעית שמקפידה על שיטות מחקר, על בקרה עצמית וקפדנות וזהירות בהסקת המסקנות, תוך שמירה על מידת ענווה של לא-לעולם-חוסן. האם ניתן לקבל למשל את תאורית האבולוציה תוך כדי שלילת תאוריותת פיזיקליות או אסטרונומיות? יתכן וניתן, כי הרי הדרווינזם בא לעולם שהחזיק בתאוריות שונות. השאלה היא אם ניתן להחליף כיום את התאוריה האבולוציונית ברעיון שלא מספק את כל החיזוקים וההקשרים האינטרדיסציפלינריים שנרקמו. נראה שהת"תים מבצעים סלקציה מוטית של אותם חלקים במדע ספציפים במדע תוך ניתוקם מהקשרם הכולל.
3) השאלה המטאפיזית-מתאבדת: אם הת"ת רוצה להציג את עצמה כתאוריה מדעית, הרי היא מכפיפה את עצמה לחוקי המשחק של המדע. בזה למשל היא מסתכנת בשאלות של רגרסיביות עליהן היא לא תהיה מסוגלת לענות ושאולי עצם הישאלותן תעמיד את אושיות החשיבה הדתית בסכנת היכחדות. שאלת המתכנן יכולה להיות מוצגת כהסחה של השאלה האמיתית, מי תכנן את המתכנן ברגרסיה הולכת וגוברת. עצם הכפפת התפיסה הדתית לחשיבה המדעית הופכת ידיעה מוצקת וברורה לדבר טנטטיבי וארעי מעצם מהותו. נכון שגם במשע שינם אמיתות בסיס אבל החשיבה לא פוסלת את האפשרות המהותית שהאמיתות האלו יוחלפו. זה נכון גם שהמדע לא שואל שאלות מסוימות, כמו מה נמצא מעבר, אבל לא בגלל איזו חסם דוגמטי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש