|
אני חושב שאתה גורם עוול מסוים לפרקטיקות שנמצאות בקטגוריה השניה שהגדרת. ה''אימון השכלי'' כפי שאתה מכנה אותו יכול להיות בעצמו מטרת הפרקטיקה, ולא מכשיר. בדיוק כפי שידע בהיסטוריה או פילוסופיה יותר-פורמלית נדמה במיטבו כשהוא מוערך כשלעצמו, וגשמי כאחרונת פרקטיקות הניהול כשהוא משמש ככלי (למשל, צבירת ידע היסטורי על מנת לעבור בחינת בגרות). יש פרקטיקות אשר מתבססות על כך שפיתוח מודעותו של האדם לעצמו ולעולם הינה בעלת ערך לכשעצמה, שלא נופל מקניית ידע פילוסופי או הסקת מסקנות רציונליות. זה לא אימון לצורך דבר מה, אלא המהות עצמה, והיא נדמית לי רוחנית לא פחות מפרקטיקות רציונליות יותר.
|
|