|
אני לא מבין מה המסקנה המתבקשת משלוש הפסקאות הראשונות. לא הצלחת לשכנע אותי ש"יובל רבינוביץ, yuval@haayal.co.il" שווה יותר מ"מיץ פטל, mitz@mac.com" או מ"דינה בארץ האיילים, ". רובם המוחלט של קוראי האייל לא פוגשים את המגיבים בשום קונטקסט אחר, ולא יכולים לדעת אם מי שחתם "דינה בארץ האיילים" היום הוא מי שחתם "דינה בארץ האיילים" אתמול. נכון, צירוף עקבי של כתובת דואל מאפשר למי-שהתחזו-לו לנסות להתגונן מעט מנסיונות התחזות, אולם כאן כבר יש לעקביות חשיבות. אכן, טענת בעיקר נגד ה"באים, פוגעים, הולכים", כלומר נגד מי שלא מפגינים נוכחות עקבית באייל (שאותה ניתן לפרש כמחויבות לדיון, שבשבילה שווה לך "לבזבז את זמנך"), וזו טענה שמובנת לי יותר, למרות שבד"כ מה שנכתב באייל ממילא נקרא בעיקר ע"י אנשים שהם לא-מי-שאתה-מגיב-לדבריו.
אני מתקומם על "דמות פיקטיבית עגולה". הדעות שהבעתי באייל לאורך הזמן - בוודאי אינן פיקטיביות. התוכנה שפרסמתי, הגרפיקה שיצרתי - בוודאי *אני* יצרתי אותן, ולא מישהו עבורי. המידע אודותי - מה שפרסמתי (יש לי תעודת בגרות ישראלית, נסעתי בקרון רכבת דו-קומתי) אינו פיקטיבי, אלא אמת לאמיתה. נכון, אני מעדיף שמה שפחות מידע אודותי יהיה ברשות הקוראים את דבריי. פרסום "שמי האמיתי" עשוי להקשות עלי להשיג זאת.
אני לא מכיר את נושא המים מספיק טוב בשביל לכתוב דברים שלא יתבררו אחר-כך כלא-נכונים. אני יכול "לבזבז זמן" כדי לחקור ולהביא מידע נכון ומדוייק (אני אף עושה זאת לעתים - כך למשל בקשר לטענה המגוכחת על הצטיינותה של ישראל כיצרנית נשק; כך למשל בדיון על המשמעות הכלכלית של אבטחת מסילות-הרכבת בישראל; כך למשל בדיון בנושא המשמעות הכלכלית של הסיוע האמריקני לישראל; כך למשל בקשר לשושן ששרה שירים (כבר לא) בכיכר המדינה), אבל מדבריך עלה שהעובדות והסימוכין כבר נמצאים בידיך, וחשבתי לעצמיץ - הרי זו הזדמנות פז עבורי: יובל רבינוביץ ישתף אותי בידע שלו בנושא, וכך אוכל גם אני להסביר לאנשים בבטחה שמשק מים הנשלט ע"י חקלאים ופסבדו-חקלאים המייצאים מים במחירי-הפסד (בתור פרחים, למשל) הוא האחראי במידה רבה להלך-הרוח לפיו או שייבשו גינות או שנמות בצמא.
|
|