|
||||
|
||||
אם יותר לשאול, למה לא עברת בר מצווה? מה שמעניין כאן הוא האם הגורם המונע (או אולי הלא דוחף) הוא ההורים (שהם אלו שחתכו בלי למצמץ) או הילדים (שסוף סוף יכולים לעמוד על זכויותיהם). |
|
||||
|
||||
לדעתי האישית: שילוב של 1+2, למרות שהיכולת של הילד לעמוד על זכויותיו, בגיל זה, זה רק בכאילו. לילדים עצמם אין חלק גדול (במיוחד) במשחקי הכוח המורכבים של המשפחה היהודית המורחבת (להלן: Jewish Risk - The all family game of emotional domination). היכולת של הילדים להגיד מה הם רוצים, זה סוג של קלף מיקוח בידי ההורה. בגיל הזה ההורים יכולים להתחמק מהלחצים שמופנים כלפיהם ע"י הפניית המשפחה המורחבת אל הילד ("שאלנו אותו. הוא לא רוצה. מה אתם רוצים? שנכריח אותו?"). ההורים יכולים להתנגד ובכל זאת להרגיש כמו "הורים טובים". בגילים צעירים יותר, משום שלא ניתן לשאול מה דעתו של הילד ומשום שההורים פגיעים יותר בתקופה הזאת1, למשפחה המורחבת יותר קל להפעיל סחיטה רגשית ("אתם מחליטים בשבילו, בלי לשאול אותו. אתם עושים ניסויים בבן שלכם, שיגרמו לו להיות שונה, מנוכר ומשונה. כל זאת רק בגלל האידיאולוגיות האקסצנטריות ה*אישיות* שלכם. ממש הורים פויה שכמוכם <הכנס כאן תסריטים הזויים - מזיהוי פיזי של הילד כחריג ועד לילד שגדל ושונא את הוריו על מה שעורללו לו>"). ההורה נבהל מעצמו, נבהל מהסבירות שהוא מסוג ההורים האיומים שנלחמים את מלחמותיהם על חשבון ילדיהם וממהר לחתוך (עם למצמץ). ________ 1 שאני יכול לדמיין אותה רק כסלט רגשי אחד גדול: שמחה, חרדות, לחצים, אהבה, פחדים, ביחד, חוסר ביטחון, משפחה, חוסר רצון להכניס עימותים לתקופה מאושרת כל כך... |
|
||||
|
||||
"...ועד לילד שגדל ושונא את הוריו על מה ש*עורללו* לו". האם את פרויד אני רואה כאן? |
|
||||
|
||||
לא. זה היה בכוונה. |
|
||||
|
||||
יפה יפה. את האפשרות הזאת, משום מה, לא לקחתי בחשבון.:) |
|
||||
|
||||
גם כשניתן לשאול את דעת הילד, וגם כשניכר יפה מאוד מה דעת הילד, פועל המנגנון שתיארת (למשל בשליחת ילדים לגן בכוח, ''כי צריך'', למרות מחאותיהם הנמרצות). |
|
||||
|
||||
זה לא סותר את מה שאמרתי. אף אחד לא באמת מתרשם ממחאות הילד (לא בענייני בר-מיצווה ולא בענייני השליחה אל הגן), אלא ההורה משתמש ביכולת של הילד להביע דעה כקלף מיקוח, במקרה בו *ההורה* מעוניין לעמוד בלחצי המשפחה. |
|
||||
|
||||
אתן לך דוגמה לאי עשיית בר מיצווה. אני גדלתי בשכונה ששמרו בה על מועדי ישראל; כולם הלכו לבית הכנסת בחגי תשרי וכל הבנים עלו לתורה בבר המצווה. רק משפחה אחת לא הלכה לבית הכנסת בחגי תשרי- המשפחה שלי. כשהגיע מועד בר המצווה שלי, שאל אותי אבי אם אני רוצה להתחיל ללמוד את מה שצריך לקראת העליה לתורה ועניתי לו שלא. שאני רוצה רק לעשות מסיבה לילדים. וזה מה שהיה. |
|
||||
|
||||
שזו אגב, דרך מאוד ספציפית להציג את השאלה. "אתה רוצה לעלות לתורה?" לעומת "אתה רוצה להתחיל ללמוד את מה שצריך לקראת עליה לתורה?" (=זה הרבה לימודים. זה משעמם. תצטרך להיות כל הזמן ליד דוס טרחן, ובכלל, יש לך ראש לעוד לימודים מחוץ לבצפר?) שזה רמז מאוד עבה למה שההורים רוצים שתעשה. |
|
||||
|
||||
לא חשבתי על זה. כנראה שה''התלהבות'' הגדולה של אבי חילחלה מדבריו. |
|
||||
|
||||
קצת סנגוריה: לפחות במקרה שלי הלימודים לא היו משעממים והדוס לא היה טרחן, ואני לא חושב שאני חשוד באהבה רבה מדי לתחום. אני גם לא חושב שהמקרה שלי כל כך יוצא דופן. |
|
||||
|
||||
אני מסכימה. ניסיתי להראות את זה מנקודת הראות של האב, שמשתייך, כאמור, למשפחה היחידה בשכונה שלא הלכה לבית הכנסת. אבל אני משתייכת לאלה שלא ידעו שאפשר לעלות לתורה אצל הקונסרבטיבים כשזה היה רלוונטי, וכשראיתי את אח שלי מתענה 3 שנים אחר כך, ממש קינאתי בו. וגם ידעתי חצי מההפטרה שלו בעל פה, סתם מלהקשיב מהצד. חוסר הצדק המוחלט. אח שלי, שלא מזיז לו לא מהיהדות, ולא מהעם שלו, וכל כולו (כבר בגיל 13!) "הבה ונטמע בגויים! למה אני צריך לחיות בארץ!? למה אני צריך בכלל להיות יהודי?! למה לא נולדתי אוסטרלי וזהו?!" זוכה, ואני שבאמת התעניינתי בכל זה, מקבלת כלום!2 2 שלא לדבר על זה שאותו דוד קמצן שהתקשר במיוחד לאמא שלי לפני הבת מצוה ושאל "תגידי, מה היא תעדיף, בגד או ספר?" אמא: "ספר. בטח שספר!" הלך והביא לי חולצת טי-שירט. מתנה לבת מצוה. כמובן שלאחי הוא נתן 500 שקל. כי הוא בן. |
|
||||
|
||||
את בכלל צריכה להגיד תודה שלא זרקו אותך ליאנג צה מיד אחרי הלידה. |
|
||||
|
||||
לא. אנחנו עדיין יהודים. יהודים לא זורקים בנות. הם רק מביאים להן מתנות פחות שוות בבת מצוה, ובכלל מפלים אותן ברוב תחומי החיים. |
|
||||
|
||||
ברוב תחומי החיים? |
|
||||
|
||||
מה פתאום, אחיה צריך להגיד תודה שלא זרקו אותו ליאור... |
|
||||
|
||||
במקרה האישי שלי מדובר על מצב שבו היינו בחו"ל באותה תקופה, באזור בו לא הייתה ממש קהילה יהודית. פירוש הדבר הוא שקיום הטקס היה דורש מאמץ משמעותי, ולא אני ולא הוריי רצינו בזה במיוחד. למעשה זכור לי שהייתה איזו נקודה שבו הבנתי פתאום שעברתי את גיל 13 בלי לבצע את הטקס, ושאלתי את הורי על כך. הם שאלו אם אני רוצה במיוחד לעבור זאת, ואני עניתי שלא, וכך זה נשאר. |
|
||||
|
||||
גם אני לא עליתי לתורה, אבל במקרה שלי זאת היתה ברירת המחדל - מהשנתון שלי בקיבוץ רק אחד עלה לתורה, כנראה בעקבות לחץ של הוריו, ששניהם באו מבתים מסורתיים. |
|
||||
|
||||
מותר גם לי לענות? לא עברתי בר מצווה כי לא האמנתי באלוהים, ולא ראיתי סיבה לעבור טקס שאין לו שום משמעות כלפי. |
|
||||
|
||||
תודה, אבל השאלה היא לא למה לא רצית לעבור בר מצווה, אלא מה הגורמים שבגללם בסופו של דבר הוא לא התקיים. הרי אני בטוח שיש מקרים שבהם הילד ממש לא רוצה וההורים מכריחים אותו, ולכן צריך לדעת גם מה הייתה התגובה של הורייך לגישה שלך. אם עברת ברית מילה והתגובה שלהם לסירוב שלך לבר מצווה הייתה אוהדת, זה נראה טיפה מוזר (לחתוך חותכים, אבל על בר מצווה מוותרים?) |
|
||||
|
||||
יש לי פתרון לתהיה שלך. ההורים שלו שאלו אותו כשהיה בן שמונה ימים והוא הסכים. במהלך 13 השנים הבאות, נמלך בדעתו והחליט לא להסכים. |
|
||||
|
||||
במקרה שלי נולדתי בארה"ב בתקופה ובמקום שבו המילה (ע"י רופאה, רחמנא לצלן!) הייתה הליך סטנדרטי בגיל יומיים. בקושי שאלו את אמא שלי. זה עוזר? |
|
||||
|
||||
קצת. |
|
||||
|
||||
למה ר"ל? כל עוד הברית אכן מתבצעת, ובתוספת הברכות הרלוונטיות, היא כשרה לחלוטין. ציפורה מלה את גרשום. והיא היתה אישה. ואפילו לא מיומנת במיוחד (לא מצינו שהיא היתה מוהלת במקצועה). כמובן, שמן הסתם ימציאו בימינו תירוצים מתירוצים שונים למה אשה פסולה למול. |
|
||||
|
||||
ר"ל כי שום יהודי אמיתי, אותנטי ומחובר לזהות הלאומית-דתית-גזעית שלו (זוכרים שהיה מקובל לומר "גזעי" על משקל "קול?" גם אני לא, זה היה טרם זמני) לא היה נותן לאשה (!) רופאה (!!) שהיא גויה (!!!) לחתוך את עורלת בנו הבכור, השמנמן והטהור. |
|
||||
|
||||
האמנם? |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שקונסרבטיביים עונים על המשפט בתגובה הקודמת |
|
||||
|
||||
כי הם לא יהודים? |
|
||||
|
||||
כפי שההערה של כליל החורש נכתבה בציניות...... "ר"ל כי שום יהודי אמיתי, אותנטי ומחובר לזהות הלאומית-דתית-גזעית שלו (זוכרים שהיה מקובל לומר "גזעי" על משקל "קול?" גם אני לא, זה היה טרם זמני) לא היה נותן לאשה (!) רופאה (!!) שהיא גויה (!!!) לחתוך את עורלת בנו הבכור, השמנמן והטהור." כך גם הערתי שלי |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |