|
גם העברית המודרנית יכולה להשתמש באלפבית העברי בצורה פונטית בדומה לדרך בה עושה זאת היידיש אך זה יעלים את רוב ההבחנות כפי שניתן לראות למטה:
א - תנועת פתח; ב - בי"ת דגושה; ג - גימ"ל; ד - דל"ת; ה - תנועת צירה; ו - תנועת שורוק; וו - בי"ת רפויה; ז - זי"ן; ח - ה"א; ט - ת"ו; י - תנועת חיריק; יי - יו"ד; כ - כ"ף רפה; ל - למ"ד; מ - מ"ם; נ - נו"ן; ס - סמ"ך; ע - תנועת חולם; פ - פ"ה דגושה; צ - צד"י; ק - כ"ף דגושה; ר - רי"ש; ש - שי"ן; ת - פ"ה רפויה
ועכשיו מה שכתבתי למעלה בכתיב עברי פונטי עם תנועות אותו ניתן לקרוא פשוט באמצעות חיבור אות לאות:
ווה אכשאוו מא שה קאטאווטי להמאלא בה קטיוו יוורי תענהטי ימ טנועט עטע ניטאנ ליקרע פאשוט בה'המצא'וט כיבור עט לה עט:
גאמ חא יווריט חא מעדהרניט ייהכעלא להחישטאמהש בא אלתאבהט חא יוורי בה צורא תענהטיט בהדעמה לאדהרהכ בא עסא זעט חא ייידיש אכ זה ייאאלימ הט רעוו חא חאווכאנעט קתי שה ניטאנ ליר'עט להמאטא.
|
|