בתשובה ליוסי, 09/09/05 15:42
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 328648
בעברית יש שתי שיטות כתיב - עם ניקוד ובלי ניקוד. הראשונה משמרת את הריבוד ההיסטורי של השפה, היא עושה את המורפולוגיה עשירה יותר ואת האטימולוגיה שקופה יותר. השנייה פשוטה ונגישה. חסרונה הגדול הוא שהיא יוצרת דו-משמעויות, אבל אלה הם דברים שלא קשה להתגבר עליהם (למישהו כאן הייתה אי פעם בעיה?)
הרפורמה שהוצעה מהווה בעצם מין שיטת ביניים. אבל האם היא באמת נחוצה? לפעמים נדמה שהגישה השיווקית האמריקאית של "KISS = keep it simple stupid" חודרת לכל תחום בחיינו...
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 328655
המרואיינים בכתבה יצאו כנראה מנקודת הנחה, הנראית לי סבירה, שניצחונו של הכתיב חסר הניקוד שלם ומלא. במילים אחרות, העובדה שאפשר לנקד אם רוצים אינה מועילה למי שקורא ספר חסר ניקוד...
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 328938
אני לא חושב שיש תחרות בין שתי השיטות, ולכן גם לא ניצחון של אחת מהן. הן משלימות זו את זו. מסורת הניקוד חיה וקיימת, אמנם לא בחוגים רחבים. אבל לאנשי ספר הידע הזה נגיש, והוא פחות או יותר סטנדרט בשירה, וכמובן בתנ''ך ובחלק גדול מהספרות התורנית.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 329875
בהרבה ספרים שאינם מנוקדים ככלל, עדיין יש שימוש בניקוד מדי פעם בכדי להבהיר הגיה של שם מקום למשל.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 329952
וחבל מאד שהדבר אינו נפוץ יותר. מצד שני, זה היה חושף אותנו לשגיאות ניקוד מזעזעות. אגב, מישהו הציץ בשנים האחרונות בחלק של המלים העבריות בחומר הלימוד לפסיכומטרי? בגרסה שראיתי כל תנועת "ah" נוקדה בקמץ, וכל "eh" בסגול. לא פתחים, לא צירה-ים, לא חטפים למיניהם. כמה טוב שאינני מדריך בקורסים האלה.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 329972
אני במקרה ראיתי את הדבר המזעזע הזה. לפני שאשלח את ילדי לקורס כזה (בזבוז כסף בפני עצמו) אבדוק אם הם עושים את ______ הזאת.

ובמסגרת התלונות - יש שימוש רווח בנקדנים בלי לעשות הגהה אחר כך. ממש נורא.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 332379
למה קורס פסיכומטרי הוא בזבוז כסף?

אמנם, נכון, יש קורסים שמחיריהם יכולים להאמיר עד ל-‏5000 ש"ח, אבל אני, לדוגמה, עשיתי קורס שעלה כ-‏1200 ש"ח, והייתי מרוצה מאוד מהציון שקיבלתי.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 332412
כי כל מה שצריך זה לקרוא את הספר ולתרגל. בשביל זה לא צריך קורס. לרוב, הקורס משמש דרך להתחמק מהצורך ללמוד.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337016
אני מכירה הרבה מאוד אנשים ש''כל מה שצריך זה לקרוא את הספר ולתרגל'' הוא משימה בלתי אפשרית בשבילם בלי מסגרת. מה לעשות, לא כולם הם בעלי אופי מברזל.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337187
אני מכיר הרבה אנשים כאלו, ולכן אני פועל למען חינוך קצת אחר לילדים שלי. אם הבת שלי תצטרך קורס פסיכומטרי כדי לקרוא ספר ולתרגל ארגיש שנכשלתי באחת המטרות החשובות שלקחתי על עצמי.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337495
האם לא יותר פשוט (וזול), אם כל מה שצריך הוא מסגרת לתרגול, לעשות התאגדות של כמה תלמידים לפסיכומטרי יחד ללמידה משותפת?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337538
לא. כי צריך מישהו עם שוט שיעשה פרצוף חמוץ למי שלא עשה שיעורי בית. וגם צריך הורה נודניק שיאמר: שילמתי 5000 שקל ואתה לא הולך לשיעור?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337549
אני מוכן לעשות פרצוף חמוץ תמורות 1,000 ש"ח.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337578
לדעתי אפשר לעשות מזה עסק משגשג ולשבור את השוק. במקום קורסים שילמדו אותך את הפסיכומטרי, רעיון די מיותר לרוב הנבחנים, תגבה 1000 שקל עבור קורס המספק שני דברים:
1) 10 פגישות בהם הנבחן צריך להראות שהוא פתר כל פעם לפחות 50 תרגילים אחרת צועקים עליו, מלשינים להורים שלו ו/או מפרסמים את שמו ברבים כבטלן.

2) זכות לקבל הסברים לעד 20 שאלות.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337627
העסק יהיה כישלון חרוץ כי ''אם כבר אני משלם כסף אז שילמדו אותי מההתחלה ועד הסוף''.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337629
אלף ש"ח? אני אעביר קורסים כאלו בהתנדבות.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337682
למה? משעמם לך בחיים?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337699
לצעוק על אנשים, שירכינו בתגובה את הראש ויבואו בשבוע הבא בכדי לקבל עוד? אני צריך לשלם על תענוג כזה, לא לקבל עליו שכר.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337647
הרעיון כבר קיים - וקוראים לו בית ספר (רק שלא מכינים שם לפסיכומטרי).
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337663
לא מכינים שם לפסיכומטרי? אני את המבחן הפסיכומטרי עברתי לפני שהמציאו את מכוני ההכנה‏1. איפה לדעתך רכשתי את הידע שהכין אותי לכך?

__
1 ולא, אני לא היחיד, וגם אחרי שהוקמו מכונים כאלו, לא מעט נבחנים עברו את הבחינה ללא קורסי הכנה ייעודיים.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337759
טוב, אתה מן הסתם מתכוון להכנה במובן הרחב של המילה.

גם אני לא נרשמתי לקורס והסתפקתי בספר (האדום). אפילו עברתי את הבחינה פעמיים כדי לשפר ציונים (היו לי אז שאיפות, היו ימים). שיפרתי ב- 26 נקודות אאז"נ.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337781
רק לחזק את טענתך, גם אני למדתי לבד עם הספר האדום ונבחנתי באפריל האחרון. הציון שקיבלתי היה מספק ביותר, ואיפשר לי להתקבל כמעט לכל מקצוע שרציתי באוניברסיטאות בארץ מלבד רפואה. ובאמת, אני לא מבינה מה אנשים לומדים לחלקי העברית והאנגלית של המבחן. כל ה''שיטות'' שהציע הספר לפתירת שאלות הגיון רק בלבלו אותי ובסוף החלטתי לדבוק בשיטה ההגיונית ביותר - ההגיון. גם שינון המילון נראה לי כמו משימה מטורפת, ולא עברתי עליו אפילו פעם אחת.
אני באמת ובתמים מאמינה שאם לא נלחצים יותר מדי כל אחד יכול לעבור את המבחן הזה עם ציונים מספקים בלי לשלם אלפי שקלים למכונים שיקריאו לך את הספר האדום בקול.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337784
גם אני עברתי רק עם הספר האדום, אבל החלק שהכי נהניתי ממנו (הרבה יותר מהמתמטיקה הפתטית והמציקה) היה השינון של המילון. למדתי די הרבה מילים חדשות, למרות שמלאכת השינון הייתה די מונוטונית.

באמת לא ברור מה יש ללמוד לאנגלית. הדרך הטובה ביותר ללמוד לאנגלית היא לקרוא ספרים באנגלית (''הארי פוטר'').
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337809
לקרוא באנגלית זו באמת הדרך הטובה ביותר. אני עשיתי את זה עם ''חלף עם הרוח''...
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337837
"General Dreedle wanted his men to spend as much time out on the skeet-shooting range as the facilities and their flight schedule would allow. Shooting skeet eight hours a month was excellent training for them. It trained them to shoot skeet."

(Catch 22)
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337855
עם העברית ככל הנראה התמודדתי לא רע בזכות הספרים הרבים שקראתי בתרגומים ישנים. כך למדתי כיצד מזעיפים גבינים ושהגברת קנתה בגד שופרא ד'שופרא.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337862
אבל באיזה ספר כתוב על חרשף (או קנרס) שעליו נאמר קיש קיש קריא איסתרא בלגינא?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337873
מה, הם הפכו את הפתגם?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337882
חס ושלום, אני פשוט מדחיק.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337875
גם לי נדמה שהפכת את הפתגם.
בכל אופן, יש במבחן בדיוק 3-4 שאלות מילוניות נטו, את כל השאר ניתן להבין מהקונטקסט.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337881
בטח לא היה להם גרש אחרי הד'!?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337888
כנראה שלא. זה היה מזמן.
קוצו של יוד 340873
וכבר תיקן כאן מאן דהוא, שכאשר מייבאים ביטוי מארמית (בניגוד לצרפתית), לא מפרידים בגרש את הד' מהמילה שאחריה. שופרא דשופרא. מאן דהוא. אבל קוט ד'אזור.
קוצו של יוד 340876
(הערה לאייל המתחיל)
כדאי להקפיד ולקרוא את כל התגובות (למשל את תגובה 337881) בטרם מגיבים, כדי למנוע השפלה עצמית.
קוצו של יוד 340938
איזה השפלה ואיזה ציפורים? נוהג נכבד הוא באייל לחזור על דברים שנאמרו, בין בידך ובין בידי אחרים. ראה דורון שדמי, אורי פז, יוסי צרי וכיו"ב חזרנים בלתי נלאים...
קוצו של יוד 340973
הממ.. עכשיו אני מרגיש מעודַד. תודה!
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337792
ואני השקעתי חודשיים מהשירות הצבאי שלי בשינון הספר הצהוב. וכך יכולתי להתקבל לרפואה אם הבגרות שלי היתה נורמאלית ולא היית מתעלף ממראה דם.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 338409
אני דווקא עשיתי את הקורס.
הייתי מש"קית חינוך וכל כמה חודשים רשמתי אנשים לקורס מסובסד לחיילים, ולקראת סוף השירות רשמתי גם את עצמי.
רק שמילים חדשות בעברית לא נכנסו לי לראש ‏1.
חידון ידיעת הארץ היה שבוע לפני הפסיכומטרי ועניין אותי הרבה יותר, ככה שלא ממש למדתי לקורס.
בסופו של דבר הקורס רק עזר לי לרענן את המתמטיקה, שלא נגעתי בה מכיתה י"א, אבל זה משהו שיכולתי לעשות לבד.

כמה ימים לפני הפסיכומטרי קיבלתי מיוחדת, ישבתי ולמדתי קצת, הוצאתי ציון לא בשמים, אבל מספיק לצרכי וגבוה יותר מכל האחרים בבסיס שנרשמו איתי ‏2.

בדיעבד לא הייתי צריכה את הפסיכומטרי בכלל.
הלכו 840 ש"ח.

1עם מילים בעברית ענתיקה ובארמית לא היתה לי בעיה. את זה כבר ידעתי. הבעיה היתה עם מילים לועזיות ובינלאומיות.
2 חוץ מהפקידה בשלישות שטענה שקיבלה 700+, ואף אחד לא האמין לה.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337669
לשמחתי, ביה''ס שלי לא עונה להגדרה הזאת. מצד שני, ביה''ס שלי הוא לא דוגמה לכלום.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337672
הליד"ה?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337676
לא. בי''ס קטן בשם ''רעות'' שיושב בבית אלישבע במושבה הגרמנית.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337689
אהמ... כנראה חדש יחסית.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337701
כן. זו רק השנה השביעית שלו.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337684
בי"ס זה מקום שמעודד תלמידים ללמוד לבד ועוזר להם רק כשהם לא יודעים? אני פספסתי משהו? על איזה בי"ס מדובר?

בתיה"ס שאני מכיר מלמדים את התלמיד שהוא טמבל שלא יודע כלום ושלא ינסה בכלל לפתוח ספר כי הוא לא יבין כלום. רק המורה, המחזיק במכמני הידע יכול לנסות בכלל להכניס משהו לראש בטטה וגם אז ספק אם הוא יצליח.

אז נכון שיש ילדים שלא אוכלים את התעמולה הסמויה הזאת של בתי הספר, אבל זה לא משנה את העובדה שזה מה שעושים בבתי ספר.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337704
רגע, אני מוכרח להבין: המודל הראשון נראה לך מודל ראוי?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337705
אבל אתה זה שבידרת בזמנו על בתי ספר פרטיים, גמוקרטיים וכו', לא? גם שם זה המצב?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337760
יעקב, יחס מסויג כלפי השיטה הבית ספרית הוא אחד הנושאים הבודדים שעליהם אנחנו מסכימים.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337791
אני מניח שאנו מסכימים על הרבה יותר. אולי נסכים גם שצריך לאפשר להורים להקים בתי ספר פרטיים?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 337804
יאללה.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 494528
לאילו בתי ספר הלכת? בבית הספר שלי מעמיסים עלינו כל שבוע רשימת קריאה חדשה, סתם, בשביל ידע כללי וקצת תרבות.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 494533
באיזה בי"ס את לומדת?
ובעיקר מאיזו שכבה סוציו-אקונומית הורי התלמידים?
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 328671
אני מכיר את KISS מתחום התוכנה דווקא.
לפני כמה שנים פרסם מוסף הארץ כתבה בנושא 328940
נדמה לי שזה הגיע לתחום התוכנה מטעמים שיווקיים, לא?
הרי למתכנת לפעמים נוח יותר לעשות משהו מסובך.
(בעיה?) 328680
תגובה 241183

תגובה 246862

(סתם, נתקלתי במקרה לאחרונה).
(בעיה?) 328944
טוב, זה לא כ''ך נורא. דו משמעויות תיתכנה בכל שפה ובכל כתיב, בעיקר בשמות פרטיים. אנגלית היא שפה פחות פונטית מעברית, בצרפתית המצב פחות גרוע אבל עדיין יש פער גדול בין ההגייה לכתיב, ואפילו בשפה בעלת כתיב פונטי כמו ספרדית אתה תמצא מקרים בעייתיים (למרות שלא עולה לי שום דבר בראש כרגע).
(בעיה?) 328978
לא התכוונתי לטעון שיש כאן משהו נורא... אבל אני בטוח שאפשר לומר ללא חשש שעברית-בלי-ניקוד היה הרבה יותר חשופה לתקלות מאשר ספרדית (או איטלקית, ואולי גם יפנית).
(בעיה?) 329016
אין ספק שהעובדה שעברית לא מציינת את התנועות (למען האמת, עברית בכתיב חסר-ניקוד מציינת חלק מהתנועות) מגדילה את ההסתברות שתהיה דו-משמעות. אבל אני חושב שהשאלה הנכונה אינה:
"באיזו שפה תיתכנה יותר דו-משמעויות?"
אלא יותר:
"האם ההסתברות הגבוהה יחסית של דו-משמעות בשפה העברית פוגמת בה באיזושהי צורה חשובה?"
(בעיה?) 329153
"צורה חשובה" זה מונח מעורפל קצת. עד כמה זה "חשוב" להיות מסוגלים לרשום שמות ומונחים באופן שיקל לקרוא אותם? נטייתי האישית היא לא לגעת בא"ב, אבל אין לי "הוכחה" שזה לא יכול "להועיל" אפילו "קצת".
(בעיה?) 329165
אני לא יודע אם עברית היא באמת יותר בעייתית. השווה באנגלית height ו-weight, או would ו-mould, ועוד מקרים רבים אחרים. בעברית יש משקלים ובניינים שמקלים על העניין. הבעיה העיקרית היא במילים לועזיות ובשמות פרטיים, ואני חושב שבאנגלית יש בעיה דומה.

במקרה זה חובת ההוכחה היא על אלה שרוצים לשנות. ואז עליהם להוכיח לא רק ששיטה אחרת טובה יותר מהשיטה הנוכחית (וזה כבר נראה לי בלתי-אפשרי להוכיח) אלא גם שהמעבר לשיטה אחרת יביא יותר תועלת מנזק.
(בעיה?) 329194
השינוי ודאי יגרום לבזבוז נייר - עברית מלוטנת, כמו בדוגמאות שכאן תגובה 328973 , כרוכה בשימוש בהרבה יותר אותיות (בגלל הוספת התנועות). למשל, ha Kéleb במקום "הכלב" - שמונה תגים (כולל הרווח) במקום ארבע.
(בעיה?) 329203
אמנם, בשם יערות הגשם, לא לליטון.
אבל אני חושב שבכל מקרה אך מעטים יתמכו ברעיון הזה בימינו. אני את התנגדותי הצגתי לרעיון של פישוט שיטת הניקוד.
(בעיה?) 329242
טוב, זה ברור. תרגום מעברית לאנגלית, למשל, מעלה את אורך הטקסט ב20% לפחות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים