|
||||
|
||||
אני שואלת שוב: מנין לקחת אותן? הן "קיימות במציאות" באיזה אופן? במרחב האידיאות? הן הכרחיות למחשבה? |
|
||||
|
||||
"אני שואלת שוב: מנין לקחת אותן? הן "קיימות במציאות" באיזה אופן? במרחב האידיאות? הן הכרחיות למחשבה?" תוכן הקבוצה-המלאה ואי-תוכן הקבוצה-הריקה הן הפשטות בהתגלמותה. כל מצב שאינו פשטות זו מתואר במונחים של אוסף (Set,Multiset). מצב האוסף אינו יכול, קטגורית, להשיג את הפשטות המוחלטת של תוכן הקבוצה-המלאה ואי-תוכן הקבוצה-הריקה. בכך משתנה מושג הקבוצה מן היסוד והוא אינו שקול יותר רק ואך ורק למושג האוסף (כפי שקיים במתמטיקה הרגילה) אלא הופך לאמצעי המאפשר לבחון את מושג האוסף עצמו מול הפשטות המירבית המגולמת בתוכן הקבוצה-המלאה ו/או באי-תוכן הקבוצה-הריקה. |
|
||||
|
||||
טוב, אני אנסה שוב. *מאיפה* *לקחת* את הקבוצות האלה? (ואנא אל תחזור על הטקסט מתגובה 328665 אותו אני יודעת כבר בעל פה). |
|
||||
|
||||
"טוב, אני אנסה שוב. *מאיפה* *לקחת* את הקבוצות האלה?" לא ניתן *לקחת* מצבים מוחלטים כמו ריקנות מוחלטת ומלאות מוחלטת כי הם לא איברים באוסף אלא הבסיס הפשוט ביותר לקיומו של כל אוסף מחשבות נתון בתודעתנו אנו. תודעתנו היא הלכה למעשה פונקציה-גישור בין הפשטות המירבית *המוחלטת* והלא אישית המגולמת במלאות מוחלטת ו/או ריקנות מוחלטת, לבין הקיום מופשט או לא-מופשט של אוסף התופעות *היחסיות* של חיינו אנו. מתמטיקה אשר אינה מבוססת על המוחלט והלא-אישי, איננה מתמטיקה עמוקה באמת. |
|
||||
|
||||
"תודעתנו היא הלכה למעשה פונקציה-גישור בין הפשטות המירבית *המוחלטת* והלא אישית המגולמת במלאות מוחלטת ו/או ריקנות מוחלטת, לבין הקיום מופשט או לא-מופשט של אוסף התופעות *היחסיות* של חיינו אנו." לפי מה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |