![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מי היה המדען שהתעקש לכתוב "אני" במקום "אנחנו" (WE), ואיך הוא הצליח בכל זאת לפרסם מאמרים על עבודות שרק הוא עשה? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
חתול אבל את שם המדען אינני זוכר:( |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ותודה לגוגל: |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כל הכבוד (ורק להבהרה, המדען היה Hetherington, החתול היה F. D. C. Willard). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אגב, אין לי הרבה ניסיון בכתיבת מאמרים עם מחבר בודד, אבל אין לי בעיה עקרונית עם הכתיבה בלשון רבים. אני מפרש את ה"במאמר זה אנחנו נראה כי כך וכך" כ-אני+הקוראים שלי, כלומר כותב המאמר מתייחס לקוראיו ההיפותטיים כשותפים בהסבר, ממש כאילו שמרצה היה פונה לתלמידים ואומר "בסמסטר זה נלמד את מאמרם המפורסם של התרינגטון ו-ווילארד". | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |