בתשובה לאיציק ש., 07/09/05 22:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מן הסתם אין מקום להשוואה בין שמשון (שכזכור, ביצע את המעשה שלו אחרי ששבו אותו ועשו לו כל מני דברים לא יפים וכנראה היו הורגים אותו ממילא אחרי שהיו גומרים להציג אותו לראווה) ובין המתאבדים של ימינו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שאין מקום להשוואה. היו אנשי גמלה שזרקו עצמם מהצוק לאחר שהרומאים פרצו לעיר. אם היו להם חגורות נפץ, היו מתאבדים עם הרומאים. מה לעשות ולא היו. השוויתי רק את אקט ההתאבדות. היו סיפורי גבורה מבריה''מ על לוחמים שפוצצו את עצמם על טנקים. היו הקאמיקזה היפניים (אולי יזהר ימצא שכולם היו מוסלמים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח בקשר לקאמיקזות, אבל אני לא חושב שאף אחד מהמתאבדים הלך ופוצץ את עצמו על אזרחים, אלא על לוחמי אויב שניסו להרוג אותו בין כה וכה. *טרור* של מתאבדים נשמע לי כמו דבר חדש יחסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הקאמיקזה היו חושבים שהם יפגעו קשות ברוח האויב- יטילו עליו טרור- על ידי התפוצצות על הערים -הם היו עושים את זה. חוץ מזה זירת המלחמה היתה רחוקה מהאזרחים האמריקאים. אני מניח שאם היתה אפשרות- הם היו מתפוצצים בניו יורק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וככל הנראה גם לוחמינו האמיצים במלחמת השחרור. אלא אם עודד אבישר בדה את הכל מליבו ב''היה הוא אפור''. ופעם פרץ עם הקרב חגור רימונים ואש זעם, נצמד אל הטנק ונדם - ונדם עם הטנק והרעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב, במקום לוחמי גמלא ומצדה, גם אני הייתי מתאבדת. טוב מוות מהיר ותהילת נצח, מגסיסה על הצלב במשך 3 ימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אני לא הייתי נכנס למצב שלהם מלכתחילה. גם זה אפשר. חוץ מזה, על הצלב גוססים בערך יממה לכל היותר. שאלי את ישוע. (קונאן לא נחשב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי, כשמדובר על גסיסה על הצלב, גם שעה אחת זה הרבה יותר מדי. וגם דקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לישו (שעד כמה שאני יודע לקחו לו כמה שעות) נתנו המתת חסד בצורת חנית בצלעות (יש כאלו שאומרים שזה היה וידוא הריגה). הוא היה בר מזל, ואחרי זה עוד מתלהבים מהסבל והייסורים שלו, כאילו לא כל קורבן מזדמן של האינקווזיציה סבל יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני היה אז יום שישי, ורצו למהר עם העניין, שאפשר יהיה לקבור אותו לפני כניסת השבת (תוך התעלמות, אגב, מזה שזה בכלל היה פסח, אותו יום, ואין מכנסים סנהדרין בליל הסדר. ניחא). לכן עזרו לו למות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי עזרו לו למות? הרומאים? איכפת להם מתי קוברים מורד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך התחשבות ברגשות הציבור היהודי? כדי לא להשאיר צלוב בשבת ולהסריח לכולם את האוירה? כדי לא לעורר מרד? בסופו של דבר, צלבו פה את "מלך היהודים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הציבור היהודי'' היה זה שהפליל אותו מלכתחילה, ואני לא רואה איזה אינטרס יש לרומאים לשפר את תנאי הסניטציה של הצלובים שלהם. ''מלך היהודים'' היה השם שמפליליו נתנו לו. הטענות כאילו הוא המלך המשיח באו לאחר מותו, ולא מפיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נתייחס ברצינות לאמור בברית החדשה - כמדומני, הסנהדרין מתכנסת בשני וחמישי. אבל לא מתכנסת בחגים. בטח שלא בערבי חגים. לא ברור מה יש לעצור אותו דווקא בליל הסדר. זה לא שהוא יכול לצאת מירושלים במהלך החג. עד שהסדר נגמר זו שעה מאוד מאוחרת -ילכו ויכנסו 23 שופטים בליל הסדר, רק כדי לשפוט מסית ומדיח שיכלו לתפוס אותו קודם - זה די מופרך. ישו נחוש בדעתו למות. כל כך נחוש, שהוא מתחכם עם פונטיוס פילאטוס, ששואל אותו "אתה מלך היהודים?". אדם שלא רוצה למות מכחיש. ישו חייב להתחכם ואומר "אתה אמרת". סעיף האישום קצת לקוי: אם הוא המלך, מדוע שהעם ירצה להרוג אותו, ואם הוא טוען שהוא מלך ואין לו תמיכה, למה שפונטיוס פילטוס ירצה להרוג אותו, הרי הוא לא מהווה איום. כל הקטע כאילו פונטיוס פילאטוס לא רוצה להרוג אותו הוא קשקוש: מי השליט בפועל? פונטיוס פילאטוס או הכוהן הגדול? אם פילאטוס כל כך רוצה להציל את ישו, הוא יכול לתקוע אותו במאסר ולשחרר אותו אחרי שהרוחות ירגעו. אבל לא. הוא חייב להמית אותו. בו ביום. בר-אבא רוצח ההמונים נמק בכלא לא מעט זמן לפני טכס החנינה של פסח, שבו הוא בכיף היה יכול להיות מוצא להורג. למה דווקא ישו צריך להיות מוצא להורג מיד? ואיזה מין רעיון גאוני זה, להציע לפני העם אחד משני אנשים לחנינה, בתור ניסיון להציל את ישו? את מי העם ירצה לחון: את זה שהוא דרש את דמו לפני שנה, או את זה שהוא דורש את דמו עכשיו? ואם פונטיוס כל כך חס על ישו, למה הוא מצווה להכות אותו לפני הצליבה? ישו מזוכיסט: נותנים לו חומץ לשתות - כמדומני נשות ירושלים הצדקניות היו מכינות שיקוי מטשטש לנידונים לצליבה, על מנת שלא ירגישו כל כך את הכאב. ישו לא רוצה. לגבי האינטרס הרומאי - גם פונטיוס יקירנו וגם החיילים הרומאים מריחים את הריח. ריח של נבלות מוקעות לא מוגבל רק לילידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נועה, הניתוח שלך מאד לא היסטורי. קשה לדבר על ''העם'' בתקופתו של ישו. העם היה מאד מפוצל ולמעשה מי שהיו עשויים לדאוג שישו יקבל טיפול רומי נוקשה, היו הכהנים שישו האשים בשחיתות או הפרושים- החכמים- שישו הציע אלטרנטיבה לתפיסה שלהם. ישו פעל כזרם בקרב היהודים. רק פאולוס החל להפיץ את תורת ישו החוצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין פ.פ. הוא הסמכות העליונה, לא הכוהן הגדול. פ.פ. לא ממש מוכרח להמית את ישו בו ביום כשאנשים שעברו עברות חמורות ממנו תקועים בכלא זמן רב עד ביצוע גזר הדין. לגבי הפיצול, הם הסתדרו טוב מאוד עם מחלוקות פרושים-צדוקים-כתות אחרות בלי לצלוב אחד את השני ולהלשין אחד על השני לשלטונות. אל תשכח שמדובר ביהודים. 3 דיעות לכל אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה את שוכחת ש40 שנה מאוחר יותר היהודים לא רק שלא הסתדרו עם מחלוקות פרושים צדוקים, הם רצחו זה את זה ברחובות והרגו את הכוהן הגדול בבית המקדש. לפני 300 שנה מתנגדים וחסידים הלשינו יפה מאוד זה על זה לנסיכים הפולנים וכן הלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לגמרי לא נכון.זיכרי את המאבק בתקופת הסלאוקים-המאבק על הכהונה הגדולה, ההלשנות לאנטיוכוס השלישי וכד'. תקצר היריעה מלתאר את כמות ההלשנות והתככים. כמובן שפ.פ. היה ממונה על השפיטה וההוצאות להורג בעוון פעילות חתרנית.הרומאים היו הריבון. פרקטיקת הממשל שלהם, כמו כל הפרקטיקות, היתה מבוססת על שיטת הפרד ומשול. מי שיש לו ראיה קונספירטיבית בסיסית, יכול לבנות סיפור ששמעון בר גיורא היה סוכן רומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין שפונטיוס פילטוס באמת חשב שישוע הוא מלך היהודים. לכל היותר הוא אולי חשב שישוע חושב שהוא מלך היהודים, ושהוא מנסה לפעול על מנת לקדם מרד ברומאים. אני לא אמרתי שפונטיוס פילאטוס לא רצה להרוג אותו. לו אני המושל הרומי בפרובינצית פלסטינא, גם אני הייתי רוצה לחסל כל איום לשלטון הפרו-רומאי שם, ודיני הראיות באותה התקופה לא היו כפי שהם היום. אמרתי שההאשמות כלפי ישוע באו מפי מקורות יהודיים מסויימים (ואכן, ה"עם" היהודי היה מאד מפולג בתקופה הזו — היו הפרושים, הצדוקים והאיסיים בארץ, ויהודי הגלות בחו"ל, כשחלק מהאחרונים התפללו או למדו בלטינית וביוונית!). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסח ביום ששי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערב פסח וליל הסדר ביום חמישי. פסח ביום שישי. שבת בשבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח אם זה נכון גם ללפני 2000 שנים, אבל בלוח העברי פסח לא יכול לצאת ביום ו' (כלומר ליל הסדר ביום ה'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שמתי לא ידע את זה. גם לא מרקוס ולוקס ויוחנן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופה ההיא היו מקדשים את החודש על פי ראיית מולד הירח, וממילא לא היתה להם אפשרות לסדר את הימים באותו אופן שמתבצע אצלנו. בכל אופן, כל הסיפור אינו תואם את מה שאנחנו מכירים מהמקורות היהודיים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |