בתשובה לגיל לדרמן, 07/09/05 13:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גיל, אני חושש שיש אי הבנה ביננו בעניין משמעות המושג ערכים. אתה מפרש ערכים כתכונות נאורות, נעלות, מוסריות, שראוי לפרט ולחברה לישם ולהתהדר בהן. אני לעומת זאת התיחסתי לערכים שהם אוסף התכונות התואמות את השינוי הפוליטי הכרוך בגלובליזציה. תכונות אלה אינן חיוביות או שליליות באופן מובנה, אלה פשוט מועילות. לגלובליזציה יש יתרונות כלכליים גדולים והיא מתאפשרת ע"י השינויים הטכנולוגיים (תקשורת מחשבים ותחבורה) והפוליטיים (סיום המלחמה הקרה) בסוף המאה העשרים. משמעותה שיתוף פעולה בינלאומי הדוק ובעיקר יצירתם של אירגונים בינלאומיים וקואליציות של אירגונים בינלאומיים. (בעיקר תאגידים כלכליים.) שיתוף פעולה בינלאומי זה מחייב _תקינות_ של הפרטים והמדינות המשתתפות. אם תכנות תוכנה מסויימת מחייב שת"פ בין תוכניתנים במדינות שונות, גיזענות אינה באה בחשבון. אם שת"פ מחייב נסיעה לארץ אחרת, מתחייב שהנוסעים יהנו מבטחון אישי הנובע משמירת זכויות אדם בסיסיות בארץ היעד. סחר בינלאומי מחייב מנהל תקין ומערכות משפט בלתי תלויות. השקעות בינלאומיות מחייבות עמידה בתקנים סבירים בתחום החינוך מלחמה בפשיעה ובשחיתות וההתנהלות הכלכלית. בקיצור, חלק נכבד מהערכים הנתפסים כנעלים הם למעשה תכונות המתחייבות ממי שרוצה להשתתף בגלובליזציה. הבעיה עם הארצות האיסלאמיות אינה שהן בלתי מוסריות, אלא שאינן משתתפות במשחק. יתר על כן, באופן ממש בלתי נסבל, הן מפריעות למשחק. מי שמזעזע את התחבורה האווירית העולמית, מי שפוגע ביציבות שווקי הכספים הבינלאומיים, מפעיל (או נתפס כמפעיל) טרור באינטרנט, הוא אוייב הכלכלה העולמית והרווחה העולמית. ארה"ב לא התחילה במלחמה. היא הותקפה התקפה פראית, מלווה בהבטחה לארועי טרור נוספים. העולם הכלכלי אינו יכול לסבול שמידי שנה שנתיים יהיה אירוע טרור גדול. לא מדובר במלחמה על עקרונות מוסריים, אלא בהגנה עצמית והגנה על אינטרסים חיוניים של העולם כולו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הארצות האיסלמיות *מפריעות* למשחק? הרי לולא יצוא הנפט שלהן המשחק כלל לא היה מתאפשר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שיש מידת מה של תמימות בגישה שלך לגלובליזציה. בלי להרחיב יותר מדי כעת, אפשר לומר שגלובליזציה מתבטאת היום בשלטון התאגידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי להיכנס ליותר מדי פלסף, ערכים אלו אמונות ודעות אשר יש להן -ערך- עבורנו. בדר''כ הערכים החשובים ביותר שלנו הינם דברים בעלי ערך לכשעצמם, ולא כמכשיר המאפשר הצלחה ומקצוענות גלובלית. לגלובליזציה מסוג מסוים יש בוודאי יתרונות כלכליים, אולם לזכויות האדם אין קשר לזה. חומרי גלם ממקור אחד שצורפו לעבודה במקום אחר תחת ניהול במקום שלישי לטובת צרכנים בכל רחבי תבל זו איננה תופעה חדשה כל כך, ובוודאי שאיננה תלויה ב''זכויות אדם''. מחירם הנמוך של העבודה ולא פעם גם של חומרי הגלם תלוי לפעמים דווקא בקיפוח של זכויות אדם, וגם זה מועיל לסוג מסויים של גלובליזציה, ויש שמרוויחים מכך. אני חושש שאתה מנסה לתלות יותר מדי בתזה הפשטנית של ''כלכלה גלובלית'' אשר איננה יכולה להתבסס אלא על דמוקרטיה נאורה ושמירה קפדנית של זכויות האדם. זה לא מדויק לומר שמדינות איסלאמיות אינן משתתפות במשחק. לסעודיה השקעות ניכרות בארה''ב, המזרח התיכון הינו קניין הנשק הגדול ביותר שיש, ועוד לא התחלנו לדבר על נפט. לעומת זאת, דווקא מדינות באפריקה ובאמריקה הלטינית מתנגדות בחריפות להסכמים כלכליים בינלאומיים ופועלות בשנים האחרונות על מנת לסכל אותם. אין ספק באשר להשלכות של הטרור על חיי היום יום של אוכלוסיות אשר סובלות ממנו, אולם לא נראה עד כה שיש לו השפעות ארוכות טווח על הכלכלה העולמית. משברי המטבע הגדולים והתנודות הגדולות בבורסות במקומות שונים הסתדרו יפה מאוד גם בלי הטרור. לבסוף, אני לא רואה כאן את מלחמת בני האור בבני החושך שמתאר המאמר, ולכן גם לא נראה לי שיש משמעות לשאלה ''מי התחיל''. אזרחי ארה''ב ספגו פגיעה קשה ומרה מההתקפה על ניו יורק, אולם על מנת להגיע למסקנה שכיבוש עיראק בטוענות שווא הינה הגנה עצמית והגנה על האינטרסים החיוניים של העולם כולו יש להעזר בהגיון פתלתל למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא מעוניין להמשיך להתפלסף על מהותם של ערכים: האם מקורם מוסרי-עקרוני או תועלתני. כוונתי הייתה להתפלמס עם האשמת המערב בצביעות כאשר הוא נאבק למען ערכי הדמוקרטיה, ובמהלך המלחמה מפר ערכים אלה. אם הערכים אינם עומדים בזכות עצמם, אלא הם מכשיר לקיום משטר כלכלי רצוי, טענת הצביעות נופלת. החידוש בגלובליזציה הוא בקיום ארגונים המבוססים על שיתוף פעולה הדוק של אנשים ממוצאים אתניים או גזעיים שונים. זה _החידוש_ בגלובליזציה. סחר בינלאומי היה מאז ומעולם. אם ארצה להביא דברים עד אבסורד אפשר להזכיר את משולש הזהב: יצוא עבדים למטעי הכותנה בארה"ב, כותנה לבריטניה, מוצרי תעשיה ללוכדי העבדים באפריקה. כמובן שתופעות של עושק קיימות בימינו, אבל לא כל הגילויים של סחר בינלאומי הם חידוש של הגלובליזציה. החידוש הוא ביחסי עבודה מסחר והחלפת מידע הוגנים בין אנשי מקצוע על בסיס שוויוני. אני מרשה לעצמי לחשוב שדווקא כן מדובר במלחמה בין טוב לרע. בצד האור - העתיד הוורוד של האנושות שיתבטא בצמיחה כלכלית שתביא להתפשטות חברת השפע לעולם כולו וקץ המלחמות האתניות. התפרצות המדע והטכנולוגיה כאשר מצבם הכלכלי של חלקים גדלים והולכים של האנושות יאפשר להם לתפוס את מקומם בחברת הידע. בצד החושך - ערכי ימי הביניים, ואין צורך להרחיב את הדיבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק עכשיו שמעתי הרצאה בסדרת האוניברסיטה המשודרת על סוף האלף השני, והמרצה דיבר על הגלובליזציה - שאולי נועדה להביא בדיוק את אותם מסחר הוגן וצמיחה כלכלית כללית, אבל תוצאתה הייתה הפוכה - העשרת העשירים והתרוששות העניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכמנו להמנע מפלסף, אבל בכל זאת: "ערך" אנו מכנים דבר מה אשר עומד בזכות עצמו ולמעשה לפי הגדרה ערך איננו מכשיר. כמעט ולהפך. כאשר אידיאולוגיה נאצלת משמשת אותך אך ורק על מנת לשרת אינטרסים מפוקפקים למדי, זו צביעות. באופן מפתיע (לפחות אותי זה הפתיע), לא פשוט להגדיר מה הוא החידוש בתופעה אותה אנו מכנים "גלובליזציה". בעלות משותפת יש כבר יותר ממאה שנים, ייצור מבוזר וביקוש עולמי כנ"ל, כמו גם מיתוג ופרסום ואאוט-סורסינג ואוף-שורינג וטרנזקציות בינלאומיות ומה לא. אני לא קונה את זה שהחידוש הוא "בקיום ארגונים המבוססים על שיתוף פעולה הדוק של אנשים ממוצאים אתניים או גזעיים שונים" מבלי שתפרט מעט יותר. אתה מדבר על האו"ם? חבר הלאומים? ג'נרל מוטורס? גם זה ש"החידוש הוא ביחסי עבודה מסחר והחלפת מידע הוגנים בין אנשי מקצוע על בסיס שוויוני" נשמע מוזר. עבודת הילדים שמייצרים נעלי "נייקי" מאפיינת את הגלובליזציה (לפחות בעיני מתנגדיה) לא פחות ממפגש של מנהל יפני עם איש קרן הון סיכון ישראלי. יחסי העבודה באופן כללי הוגנים כיום יותר מאשר לפני מאה שנה, אבל אני לא חושב שזה מאפיין של גלובליזציה דווקא. יחסי הסחר והחלפת מידע לא השתפרו בהכרח. אולי אני מושפע יתר על המידה ממה שקראתי על ההיסטוריה. אני פשוט לא יכול להביא את עצמי להאמין שהאנשים המרכיבים את הממשל הנוכחי של ארה"ב נאבקים למען עתיד וורוד לאנושות וקץ המלחמות האתניות. איך זה ייתכן אם אותם אנשים עצמם עמדו שווי נפש אל מול מלחמות אתניות או עודדו אותן על מנת למכור לצדדים נשק? איך זה ייתכן שאותם אנשים בדיוק אשר במעשה או במחדל דרדרו אוכלוסיות גדולות לעוני ולרעב פתאום נאבקים למען חברת שפע גלובלית? או שהם כולם חזרו בתשובה בגילם המתקדם, או שכדרכם של שליטים מאז ומעולם הם אומרים דבר אחד ועושים דבר אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טום פרידמן כותב בספרו ''אדמה שטוחה,'' שאחד האספקטים החשובים של הגלובליזציה מתבטא בעובדה שבמקום יחסים בין מדינות או בין חברות ''לאומיות,'' ישנה תופעה של התמודדות אדם מול אדם. איש המקצוע בת''א או בקנזס סיטי מתמודד מול איש מקצוע סיני או הודי, ללא תיווכם של חברות (שהופכות להיות גלובליות) או של מדינות לאום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיווכן של חברות ושל מדינות לאום זה דבר די חדש בהיסטוריה העולמית. גם בעבר הייתה התמודדות של אדם מול אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא רואה איזה הבדל בין התמודדות אדם מול אדם בשוק של כתריאלבקה, לבין שיחת-ועידה ביניבשתית בין אנשי מקצוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כל מיני הבדלים. אני לא סגור על נושא הדיון אז אני לא בטוח אם ההבדלים האלה מהותיים לו. בכל מקרה אני דיברתי על התיווך של מדינות לאום ושל חברות ענק, שלא היה קיים אז. (איפה ומתי זה כתריאלבקה?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתריאל*י*בקה, העיירה היהודית מסיפורי שלום עליכם. ההגייה היידית: Kosril'e'vkeh (עכשיו, בעקבות תגובתך, תפסתי שאולי האלמוני שעניתי לו בכותרת תגובה 236929 - לא ידע במה מדובר :-]). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואללה. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שירייך דאשתקד עוררו בי געגועים עזים לימים העליזים של האייל... (געגועים של דז'ה וי בלבד, לצערי: לא חוויתי אותם על בשרי, אפשר לומר). ואפרופו כתריאלבקה, אשמח מאוד אם תספקי בדחיפות לי איזו עיר'עיירה על הוולגה המתאימה לאותיות --י-י-ב. (אלמונית המתקשה בתשבץ ההיגיון הנוכחי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קויבישב והמקום לשאול שאלות כאלה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, היו כאן ימים עליזים וגם לילות עליזים לא פחות, למשל בתגובה 213992 ותגובה 214013. אמנם זאת לא שירה, אבל כמה נחמד להיזכר :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשמניתי היקרה, בדברי על "ימים עליזים" לא התכוונתי לכליאת אנשים במרתפים והריגתם בצמא. אני מזועזעת עד היסוד מקלות הדעת הנפשעת העולה מדברייך, כאילו היו אלה מקרים של מה בכך. כולי תקווה שעוד תכי על חטא יום אחד ותיווכחי בנלוזות דרכייך. אותך לא-ל! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאה פרסאות ימינה מיהופיץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 329087 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יצא לי לקרוא את הספר, אבל במידה מסוימת זה נשמע לי נכון. ובכל זאת, פרידמן מביא בספרו דוגמאות ספציפיות? נשמע לי הגיוני שבתחום ההיי-טק יש קשר הדוק בין צוותי פיתוח בארץ אחת לבין לקוחות או הנהלה בארץ אחרת, אבל בגדול זה קצת מזכיר את הטענות על כך שבכלכלה הגלובלית החדשה ההירארכיות הישנות התנפצו והאחריות והיזמות בוזרו להן בצורה רוחבית. זה נשמע קצת אופטימי - אני לא בטוח שהעובד הממוצע בתאגיד בינלאומי מוצא עצמו בסביבה פחות הירארכית מפעם. לפעמים זה אפילו להפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מביא דוגמאות מתחום התוכנה (לאו בהכרח רק מהיי-טק), רפואה, ראית חשבון, מסעדנות, גידול קפה ואולי עוד ששכחתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |