 |
ובכן, איבר ערל (ככל הנראה, לא ראיתי בעצמי, רק תיארו לי)נראה שונה מאוד, כשהוא זקור וכשהוא רפוי. כשהוא זקור העורלה נסוגה, ומתקבלת תוצאה דומה מאוד לאיבר נימול כשהוא זקור.
איבר נימול לעומת זאת, כשהוא זקור הוא יותר ארוך וקשה מכשהוא רפוי, אך הצורה זהה. אין עורלה שיכולה לסגת.
ויכול להיות שזה המקור - לא היהודי, אלא הפגאני (שהרי מנהג המילה היה שכיח מאוד במזרח הקדום). לגרום לאיבר להיראות בצורתו הזקורה גם כשהוא רפוי. (כלומר, לא שיחשבו שהוא זקור כשהוא לא - זה מה שעושים ילידים בפפואה ניו-ג'יני, אלא שהעיצוב יהיה זהה).
הצלחתי להבהיר את עצמי?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש