בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 28/08/05 9:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה לומד מהסביבה שלך, בכל אדם יש מנגנון מובנה של דחיית הזר במידה מסויימת, מה שאנו נחשפים אליו מתוייג כנורמלי, מה שלא מתוייג כשונה. נכון שיש לנו את היכולת לקבל גם את השונה, ברמה האינטלקטואלית אנו יכולים להימנע מכל סימן של דחיה מהרגע הראשון, אבל תגובות ותחושה של נורמליות מתקבלות רק לאחר זמן מה בחברתו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא בדיוק כמה אתה נחשף ל"נימולות" של אנשים. אני יכול להעיד על עצמי שאני לא מסוגל להבדיל בין איבר נימול לשאינו נימול (טוב, אולי אחרי שאני אראה אותם זה לצד זה אני אוכל) ושראיתי מעט מאוד איברים בימי חיי, ורובם לא בנסיבות שבהן כל כך מעניין להסתכל (בעיקר במלתחות של הבריכה, דווקא בצבא הרבה פחות). אני מנחש שבחורה ממוצעת רואה עוד פחות איברים ממני. לכן היא לא באמת מסוגלת להבדיל בין נימול ושאינו נימול ללא בחינה מדוקדקת שלהם (כלומר, ללמוד בצורה אקטיבית איך נראה ההבדל) אלא על פי מה ש"מספרים" לה ("את רואה את ההוא שם? אני יודע ממקור מהימן שלא מלו אותו! הצילו!"). כלומר, ה"זרות" במקרה הזה היא מסוג משונה למדי: אדם שהוא "שונה מאיתנו" לא במראה החיצוני שלו (כל עוד הוא לובש בגדים) ולא במנהגים, בסגנון הדיבור או בכל דבר אחר, אלא באיזו תכונה ערטילאית. לפחות במקרה שלי, כדי שתיווצר אצלי דחיה מאדם כזה צריך לפעול בצורה אקטיבית ליצירה של דחייה כזו, ואי אפשר לתלות את זה במנגנונים מובנים של דחיית הזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם הוא יהיה השני שלה, היא תשים לב (אם כי מאוחר מדי) שמשהו שונה ויותר מסביר להניח שתבין מייד מה זה. נכון שבשלב הזה של היחסים לא סביר שהיא תברח מהמיטה בצעקות, אבל זה כן יגרום לה להרהר בלמה הוא שונה, אנשים מקבלים קרדיט על מה שהם, בין אם זה מרצונם ובין אם לא. בנוסף אם יש לה איזו שהיא זיקה למסורת ישראל (דבר שקיים גם אצל חילונים רבים) הדבר יכול לעורר בה סלידה. כמו כן אני מניח שבחורות מתעניינות קצת יותר ממך בציוד של השותף למקלחת, זה מאוד קל להבדיל בין השניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אבל אם השני שלה יהיה נימול אחרי שהראשון היה ערל, היא תשים לב שמשהו הוא שונה באותה מידה בדיוק, וכדאי לזכור שלשותפים במקלחת של בחורות אין לרוב ציוד. יתר על כן, אנחנו מדברים על איך שהסטריאוטיפ מתגבש, ואני לא מאמין שהוא יכול להתגבש על ידי פגישה עם אנשים בודדים. כמובן שהבחורה תשים לב שהערל שונה מהנימול, אבל לא ברור למה זה יגרום לה לחשוב שהוא ''לא נורמלי''. נשארנו עם טיעון ה''זיקה למסורת'' שאיתו אני לא מתווכח, כמובן, אם כי אני חושב שהוא אומר משהו רע על ה''זיקה למסורת'' הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו סיטואציה מופרכת אתה מתאר, וכל כך הרבה הנחות חסרות בסיס. הייתי מסבירה למה, אבל לא בא לי להיכנס לפירוט על חיי המין שלי בכלל וארכיאולוגיה בפרט. רק דבר אחד: אתה מדבר על אירועים בחייה של בחורה - שותף אחד למיטה, ועוד שותף אחד (ועוד אחד ועוד אחד?). זה ודאי לא חיברות שיטתי כפי שניסית להציג קודם. מתי בכלל ילדה או נערה בחברה שלנו נחשפת לדיבורים או תיאורים של איברי מין? רק בהקשרים "גסים" (נאמר, ציורים שהבנים ציירו על הלוח), ולא במסגרת "שיחה" בוגרת על השפעת המילה על מראה האיבר. איזו ילדה בכלל חושבת על הפרט *הזה* דווקא, בנסיבות האלה? (אלא אם זו ילדה מהתגובות שלך בדיון קודם, שאז אולי היא רוצה לה*#)*^#)*^@) קצת ללא הגבלת גיל תחתון). ושוב: מופרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''איזו סיטואציה מופרכת אתה מתאר, וכל כך הרבה הנחות חסרות בסיס. הייתי מסבירה למה, אבל לא בא לי להיכנס לפירוט על חיי המין שלי בכלל וארכיאולוגיה בפרט'' חותמת על כל מילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק תוהה איך זה נראה כשזה עומד. כלומר, שמעתי שאין כמעט הבדל, אבל לא ראיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום הבדל חזותי בין איבר ערל ואיבר נימול בזמן זיקפה, ורוב הגברים ממילא מעדיפים להצניע את איברם כאשר הוא נפול. כך שמבחינת בת הזוג אין שום הבדל מעשי. לא, גם לא בביצועים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |