|
אנו יודעים משהו על תקופת בית שני, אבל הרבה פחות ממה שניתן היה לחשוב. לא ברור לגמרי האם התקיימה אי פעם סנהדרין במתכונת המתוארת בתלמודים, כלומר בעלת סמכות שיפוט דתית ואזרחית מלאה; חלק מהחוקרים מקבלים את התאור הזה, ואילו חלק מהם מערערים עליו וטוענים שהסנהדרין לא היתה הרבה יותר מאשר סוג של מועצת זקנים הכפופה לשלטון החילוני (החשמונאי או הרומי, למשל) וסמכויותיה מוגבלות למה שהתיר לה שלטון זה. הכוונה, להבנתי, בהתיחסות לשבעים השנה היא פשוט שגזר דין מוות היה נדיר ביותר - כמו בישראל, בה הוא קיים בספר החוקים אך אינו ממומש כמעט לעולם. בהמשך אותו מאמר על שבעים השנה טוענים שניים מגדולי החכמים שאילו היו הם בסנהדרין, לא היה אף אדם מומת בה (וטענתו של חכם אחר, הסובר שמדיניות כזו מעודדת רוצחים). כל עיון בדיני הראיות של חז"ל מראה מיד שהם הפכו את עונש המוות לבלתי אפשרי, מבחינה מעשית.
|
|