|
חלק גדול מהכותבים כאן מביעים חשש שבמקרים מסויימים הגבול בין אסור ומותר הוא מטושטש. כך מחמאה תמימה עלולה להיראות למישהו כהטרדה מינית. נראה לי שמקרים כאלה הם נדירים ביותר. איננו מתלבטים במיוחד בשאלה באם נטילת חפץ כלשהו יכולה להתפרש כגניבה כאשר לא היתה כוונה כזו, אז מדוע שנתלבט בשאלה אם מותר לנו להחמיא לאשה על גיזרתה?
יש לנהוג תמיד במידת ההיגיון. אסור לנהוג בשום צורה שתגרום לבן שיחנו לחוש אי נעימות. דבר זה הוא כה מובן מאליו, שאנו רואים זאת מדי יום. כאשר אנו פוגשים עמית חדש בעבודתנו, אנחנו מנומסים במיוחד. במחיצת חברים ותיקים איננו חוששים לנבל את פינו, והכל על פי ההקשר. אני גם מניח שאם מישהו יעבור את הגבול במידת מה, אך בצורה שבה יהיה קשה להמחיש לאחר מעשה את העבירה (למשל: ליקוק שיניים כמו תאוותני הנועד להביך אשה), קשה יהיה להרשיעו בבית משפט.
דבר אחד הייתי רוצה לחדד: קשר מיני בין מעסיק לבין הכפופים לו, אפילו בהסכמה, חייב להיות פסול, משום שאין כל ודאות שההסכמה היא אמיתית, קל וחומר במקומות עבודה שבהם נמצא השותף הנמוך בהיררכיה בעל כורחו, כמו משפחה, בית ספר או צבא.
|
|