![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
האנשים שחשתי אליהם אמפתיה היו אלה שראיתי בעת הפינוי. רובם גדפו וחרפו את החיילים וכולם השאירוי את ילדיהם איתם - כלומר, בכל מקרה לא דאגו למנוע מהילדים את הטראומה. האנשים ששמעתי את תלונותיהם היו אלה שהשתכנו בבתי מלון ו/או פונו מהם - כלומר, אלה שלא הכינו לעצמם מגורים חילופיים לפני הפינוי הכפוי. ודאי שהם לא דיברו מראש עם המנהלת. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |