|
בדיוק היום ניהלתי שיחה עם אימי, בעת שישבנו בשולחן באולם אירועים בו התקיימה ברית. אני מצדד במה שכתבת, אני חושב שאתה אב אמיץ, אני חושב שיגיע זמני, גם אני אפעל כמוך. מה שאני יכול לספר, שבטירונות שלי היה חייל ערל ואכן החבר'ה צחקו עליו, בדיוק כשם שצוחקים על אחרים - ברוח טובה. אין טעם לגונן על הילד עד כדי כך (ועוד במחיר של פגיעה הרבה יותר קשה!), נער שגדל עם עורלתו במשך 18 שנה, כנראה יקבל כל הערה בנושא בציניות גמורה.
לא פירטת על החשיבות הבריאותית של העורלה, על הסיכון שבמילה, אולם אני מניח שכל הפרטים האלו מופיעים בקישורים שצירפת ובאתר שלך, ושזו כלל לא היתה מטרת המאמר.
|
|