 |
בוא אני אחדד קצת את הנקודה. הנה פתרון לסכסוך הישראלי פלשתינאי: נסיגה מעזה (שהושלמה) ומרוב ההתנחלויות בגדה (כמו שאמרת - פינוי אריאל ומעלה אדומים הוא לא סביר), פשרה טריטוריאלית מסויימת בירושלים (מזרח ירושלים בידם, הכותל המערבי בידינו, על השאר נעבוד כבר), והקמת מדינה פלשתינאית, בתמורה לויתור פלסטיני מוחלט על זכות השיבה1. לדעתי, מלבד שולים סהרוריים2, היום לרוב הישראלים ברור שזה יהיה יום אחד הפיתרון לבעיה, והם מסכימים איתו. הויכוח הפוליטי הוא בשוליים - שאלות כמו האם מפנים התנחלויות לפני חתימה על הסכם שבו הפלשתינאים מוותרים על זכות השיבה או להפך.
השאלה שלי היא האם לדעתך גם רוב הציבור הפלשתינאי מקבל פיתרון מעין זה בתור פיתרון, או שדחף ה"נזרוק אותם לים" חזק יותר. אני מאמין שבקרב הציבור הפלשתינאי יש רוב לאפשרות הראשונה, אבל בקרב האנשים עם הרובים יש רוב לאפשרות השנייה. מה עושים? מחכים למנהיג פלשתינאי מתון וחזק שיפרק את אותם מטורפים מנשקם? ובינתיים?
_______ 1 מוחלט - במונחים מעשיים. אם ישראל תצטרך להצהיר שהיא "מכירה" באחריותה לבעיית הפליטים ומסכימה להגירה של 1000 פליטים פלשתינאיים לישראל - נו, שיהיה. 2 הטרנספר מצד אחד, מדינה דו-לאומית וזכות שיבה מצד שני, למשל.
|
 |