|
קראתי את התגובה שלך וגם את התגובה של נעם טל, ואני ממש לא מסכים איתך. דמוניזציה של האחר מאפיינת במידה מסויימת את כל החברה שלנו, אבל לוא דווקא את השמאל. אני חושב שיש אמפתיה כלפי המפונים, והרבה אנשים מעריכים את הכח שלהם וההקרבה שלהם למען המדינה. עובדה שמנסים (אולי לא השמאל דווקא, אבל המדינה) למצוא להם פתרונות ולהקל עליהם.
אבל צריך לזכור שיש לשמאל מחלוקת אידיאולוגית גדולה מאד איתם, ולכן הקושי להזדהות איתם הוא די מובן. אני אישית חשתי אמפתיה כלפי המפונים באופן כללי (אם כי אני מודה שבסופו של דבר לא עשיתי בלום בשבילם), אך לא הצלחתי לחוש אמפתיה כלפי אלו שהיקשו בכוונה על החיילים והשוטרים, גם פיזית וגם נפשית.
נכון, הכאב שלהם הוא אדיר, ואני חושב שהתחושה הכללית כלפיהם בעם הייתה של הזדהות ולא של יריבות. חבל רק שכמה אנשים אלימים (בלי ספק מיעוט, וחלקם בכלל לא מהיישובים המפונים) ערערו את התחושה הזאת.
|
|