|
||||
|
||||
אני יודע שזה יראה כאילו אני נטפל לקטנות ונתפס במילים, אבל אני מעולם לא טענתי שהרצון הוא דבר פשוט. אמנם אני מייחס לעצמי רצון (מתוך חוויתי הישירה ביותר), ואני מייחס גם לך רצון (מסיבות פסיכולוגיות), אבל מעולם לא טענתי שזה פשוט. להיפך. זה מסובך מאוד. כי "רצון" זה בעצם להגיד "סיבה שאינה ניתנת לתיאור במונחים של גלגול של חומר ואנרגיה". איזו מין סיבה היא זו? איך היא עובדת? אין לי מושג. זה ניסוח אפשרי של הבעיה הפסיכופיזית. אני לא רואה השלכות מעשיות לבעיה הפסיכופיזית עצמה, מעבר לכך שלא ללכת שולל אחר מיני שרלטנים שמחפשים איך להוציא ממני את הכסף שלי (אורי גלר, בבא סאלי וכאלה). לעומת זה יש השלכות מעשיות עצומות לבעית הרצון והדרטמיניזם, מבחינת האחריות שניתן או לא ניתן להטיל על האדם למעשיו. |
|
||||
|
||||
דווקא בענין האחרון אין השלכות. אם הענין דטרמיניסטי, אנשים עושים מה שהם עושים, ונענשים/מתוגמלים כפי שהם נענשים/מתוגמלים. אם לאו, אז יש אחריות על הביצוע ועל השיפוט. נכון שיש את האזור האפור, יש רצון ואנשים חושבים (בטעות) שזה דטרמיניסטי, אז יש להם אחריות על מה שהם חושבים... זה הכל. |
|
||||
|
||||
העניין האחרון הזה חשוב מאד לתיאולוגים שצריכים להתמודד עם השאלה למי מגיע ללכת לגן עדן. |
|
||||
|
||||
אבל האחריות הסופית היא על הבוס, אז גם זה לא נורא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |