מפתח לדלת נעולה

הבעת שמחה רטרואקטיבית

הילה	יום ו', 17/8/2001, 2:29

זה עתה סיימתי לקרוא את מרביתה של שרשרת המכתבים הארוכה והמעניינת בעניין ליקויי הלמידה.

ברצוני לכתוב דבר אחד ויחיד לכל משתתפי הדיון - שימחתי הכנה על קיום דיונים מעין אלו במקום א-פורמלי שכזה (אותו גיליתי זה עתה, בפעם הראשונה).

שמחתי כל כך לגלות, שלא רק מי שלומד ועוסק בחינוך המיוחד מתעניין בנושאים שכאלה.

אני מתייחסת לנושאים כגון אלה כנושאים ברומו של עולם (לומדת חינוך מיוחד זו השנה השלישית), ולכן הופתעתי לגלות כי קשת שלמה של אנשים טורחת ומעלה אף היא את הנושא הנ''ל לסדר היום (העמוס והמייגע).

הילה

מה שפחות משמח זו הסיבה לדיון

32637

עדו בן צבי. • בתשובה להילה

יום ב', 20/8/2001, 0:23

הסיבה לראשונית לדיון כאן הייתה ההזדמנות להשמיץ.

הבעת שמחה מוקדמת

32638

עדו בן צבי. • בתשובה להילה

יום ב', 20/8/2001, 0:32

אני אשמח כאשר גם נוירולוגים ילמדו אודות הבעיה הנוירולוגית הזו. לא רק מעט מאוד 'נוירולוגים לילדים' שלומדים זאת בשיטחיות. אני אשמח כשכל נוירולוג, פסיכייאטר, רופא ילדים, רופא משפחה ורופא אוזניים ילמד את הנושא.
כן עניין רופאי האוזניים מוציא מהדעת. היום כמעט כל רופא אוזניים יודע שאובדני שמיעה הנובעים מדלקות אוזניים מלווים פעמים רבות ברכישת ליקויי למידה. ועדיין, אף אחד מהם לא חושב שיש להם קשר לרפואת אוזניים או לרפואה בכלל.
בזמן שבכל מבוא למאמר 'REVIEW' בפסיכולוגיה, בנושא ליקויי הלמידה כתוב שזו בעיה רפואית, הרופאים בטוחים שזו בעיה פסיכולוגית. אם רק פסיכולוגים לומדים את הנושא - לדעתם זו בעיה פסיכולוגית. גם אם זה סימפטום נפוץ של בעיה רפואית.
בושה.

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות