בתשובה ליעקב, 18/08/05 16:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאחר שאני ממהר לדרכי אענה בקצרה תוך ציון נקודות המחלוקת הידועות. עמך הסליחה על קוצר הרוח ועל כך שלא אוכל להשיב עד השבוע הבא. 1. מקומם של הרבנים בבית המדרש. לדעתך מקומם גם במערכת הפוליטית. להזכירך שגם הרצל חזה שמקומם של הרבנים יהיה בבית המדרש. 2. עובד ציבור חייב באמונים למעסיקו וזה מגביל אותו בהתעסקויות פוליטיות. עומדת בפניו האפשרות להתפטר ולומר את כל אשר על ליבו, במסגרות חופש הביטוי. 3. חובת הציות בפני הסמכות הממשלתית קודמת בפני הציבור הרוצה לקיים דרכי ממשל דמוקרטיות, מאשר לציות לסמכות הרוחנית. 4. היוצא הדופן של אי הציות אינו חל במקרה הנוכחי לדעתי ומבחינתך הוא קרוב לייהרג ובל יעבור. איני רואה איך אפשר לגשר על ההבדל הזה בזמן הקצר. לגבי הסיפא שלך, אני מציע שתרד מצורת הניסוח הזו מאחר שאתה יריבי הפוליטי אבל איני שונא אותך. להזכירך, יש גם רבנים שאומרים שפיקוח נפש יותר חשוב ממצוות יישוב הארץ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1) מקומם של הרבנים בתוך הציבור אותו הם משרתים. הם צריכים לעודד אותם לקיום מצוות, ללמד תורה ולענות על שאלות. בית המדרש זה מקום בו לומדים תורה ושם נמצאים ראשי ישיבות וראשי מתיבתא, לא רבנים (אלא אם הרבנים הם גם ראשי ישיבות). 2) עלה רעיון שהמדינה תשלם את המשכורות של הרבנים מתוך אי אלו סיבות (שאני חולק עליהן בכל תוקף). לצורך כך הוקמו גופים מיוחדים (מועצות דתיות) שנועדו למנוע השפעה של המדינה על הרבנים במילוי תפקידם (כמו שהמדינה לא משפיעה על שופטים, פרקליטות ורשות שידור - כל אחד בהתאם למה שמתאים). אם המדינה מונעת מהרבנים לתפקד אז שלא תעסיק רבנים ותשחרר את סכומי הכסף שהיא לוקחת לשם כך חזרה לאזרחים. זה בלתי נסבל שהמדינה תנסה למנוע מהרבנים למלא את תפקידם. זה מה שנעשה ברוסיה במסגרת הרבנות מטעם. 3) אלו הם שטויות שאינן ראויות להתייחסות. זוהי אידיאולוגיה פשיסטית שאני רק יכול לתמוה שאדם כותב דבר כזה. הציות לשלטון הוא רק כאשר השלטון פועל בתוך גבולות סמכותו כפי שנקבע על ידי הסמכות הרוחנית 1. מי שחושב שהשלטון חרג מגבולות סמכותו חייב לסרב. שים לב, איני מדבר על מקרים בהם השלטון פועל אחרת משאני רוצה אלא מקרים בהם השלטון חרג מסמכותו. 4) אם אתה חושב שהשלטון לא חרג מסמכותו - תציית. אבל אם אתה חושב שהשלטון חרג מסמכותו - אסור לך לציית. לאור דברים אלו יש לדאוג שהשלטון יפעל בתוך קונצנזוס רחב. קונצנזוס זה אני מקווה נשבר. נעזוב את הדוגמא. כל שרציתי לאמר הוא שיש דברים שאסור לציית להם. 1 שיהיה זה המוסר הפנימי, אסא כשר, אהרון ברק, משה נגבי או רבנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר הרי-וכתבו כאן אחרים ברבנים שמוציאים פסקי הלכה בעניינים פוליטיים -במקרה הזה איסור למלא פקודה בצבא. פקודה חוקית לחלוטין. ממתי הסמכויות הרוחניות השונות קובעות את גבול הסמכות של השלטון? אם למישהו יש מחשבה שהשלטון חרג מסמכותו, שיפנה לבג"צ ולא בגלל שאהרון ברק הוא סמכות רוחנית. האם באמת התכוונת שיצחק גינזבורג הוא סמכות רוחנית? כותב ברוך הגברא? יעקב, צר לי, מושגיך על מבנהו ורוחו של משטר דמוקרטי קלושים ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) כל אדם חייב לבדוק כל פקודה אם היא מותרת על פי עולם הערכים שלו. ואם היא אסורה עליו לסרב. מה קשור בג"צ לכאן? אם חייל יקבל פקודה לאנוס את נשות האויב, ובג"ץ יפסוק שזה מותר האם מותר לקיים את הפקודה? אסור לשדוד בתים של אנשים ופקודה לשדוד היא פקודה שאסור לבצע. שיגידו בג"צ מה שהם רוצים. בשבילך אביא דוגמא קצת יותר אמיתית. בית המשפט העליון פסק שיש להסגיר עבד שברח לאדוניו חזרה לאדון. התורה אוסרת זאת. האם היית מסגיר? אני לא. 2) הנושא של ציות כלל אינו קשור לדמוקרטיה. אדם צריך לציית לפקודות ראויות וחייב לסרב לפקודות שאינן ראויות ואין זה משנה אם הפקודות ניתנו על ידי דיקטטור או על ידי הדמוקרט הגדול ביותר. 3) אני לא מעוניין לדון האם הרב גינזבורג הוא סמכות רוחנית יותר טובה מיצחק בן אהרון או אסא כשר. לצורך הדיון בא נניח שיש אנשים הרואים בו סמכות רוחנית. מצידי אתה יכול להכניס את סתו צמר לרשימת הסמכויות הרוחניות אם זה עוזר לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל פעם שאני חושבת שהגעת לשיא1 הגיחוך אתה מצליח להתעלות2 על עצמך. הבאת דוגמא מופרכת, הזויה שרק מאותגרים מינית יכולים חשוב על פקודת אונס באישור בג"ץ. ואז אתה מביא דוגמה אמיתית על עבדים ואדונים. למען השם אתה בכלל יודע מה זה אמיתית או זאתה חי במחוזות כאלה שרק מעטים מעזים להגיע? 1במקרה הזה "לתחתית" 2ברור שהכוונה כאן זה "לרדת" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גברתי היקרה. א) האם אינך מסוגלת לדון לגופו של עניין בהתאם לדוגמא תאורטית? מה כל כך קשה לך להתייחס לדוגמא כזאת? מצידי תוסיפי את ההסתייגות שאת חושבת שזה לעולם לא יקרה אבל מדוע אינך יכולה להתייחס לדוגמא? ב) הדוגמא של הסגרת עבד היא דוגמא הסטורית אמיתית מארה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אני מניח שאתה מתכוון לפסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אני דווקא חשבתי על מקרה בו עבד ברח מאדונו למדינות הצפון ועל פי החוקה היו חייבים להחזירו לדרום (כי הוא רכוש) ואנשים בצפון לא רצו להסגיר אותו. אני יודע שלינקולן הצהיר שהוא יקיים את החוק הזה. איני בקיא כמוך בהסטוריה של ארה''ב. שוב תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה כאן מקום להתנצלות או לפחות להודאה בטעות. השם יהודה אמנם ניתן בעקבות דברי לאה על הודאה לה' על לידתו של בן רביעי, אולם יהודה הוא גם זה שהודה בטעותו למרות הבזיון הגדול שזה גרם לו. יהודי, על כן, הוא זה שמודה על האמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראשית לח | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובהמשך יבש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) כל אדם חייב לבדוק כל מצווה אם היא מותרת על פי עולם הערכים שלו. ואם היא פסולה עליו לסרב. מה קשורים הרבנים לכאן? אם חייל יקבל פקודה לאנוס את חחמור של המתנחלים, והרב יפסוק שזה מותר האם מותר לקיים את הפקודה? אסור לגנוב תרנגולות של אנשים ופקודה לגנוב היא פקודה שאסור לבצע. שיגידו הרבנים מה שהם רוצים. בשבילך אביא דוגמא קצת יותר אמיתית. בית המשפט העליון פסק שיש לתת כרטיסי חינם לבן זוגו של דייל הומוסקסואל. התורה פוסקת שיש להרוג אותם. האם היית הורג? אני לא. 2) הנושא של מצוות כלל אינו קשור לתורה. אדם צריך לקיים מצוות ראויות וחייב לסרב למצוות שאינן ראויות ואין זה משנה אם המצוות ניתנו על ידי התורה או על ידי הקמא סוטרא. 3) אני לא מעוניין לדון האם הרב שפירא הוא סמכות רוחנית יותר טובה מגנדי או הדלאי למה. לצורך הדיון בא נניח שיש אנשים הרואים בו סמכות רוחנית. מצידי אתה יכול להכניס את אשר וייסגאן לרשימת הסמכויות הרוחניות אם זה עוזר לך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |