|
אגב, על פי דבריך והרבה שמחזיקים בדעות הללו, אפשר לחשוב שאתה מקבל משכורת מהבנקים. הריבית בתקופת המעבר בין האינפלציה הדוהרת לאנפלציה נמוכה יותר היתה כזו, שכל מי שעבד על אשראי -הסתבך. עזרת המדינה לא היתה לקיבוצים; עזרת המדינה היתה לבנקים. אם היית מהוון את החובות ומחשב אותם בריבית ריאלית סבירה, היית רואה שהמצב ההסתבכותי היה נעלם. נכון שהיו רבים -גם בין התעשיינים ובעלי עסקים קטנים-שלא ידעו לקרוא את המציאות בתנאי אינפלציה של 400% -ולקחו הלוואות מיותרות. הבנקים מצידם דחפו הלוואות באופן מאד נמרץ. אני בעצמי שמעתי במו אוזני פקיד בנק, שמתקשר לגזבר באחד הקיבוצים ומקדיש דקות ארוכות לשכנע אותו שיקח הלוואה גדולה. הפקיד היה אמור לדעת שהקיבוץ הזה איננו קיבוץ חזק. באותה דרך הבנקים ניסו לשכנע אנשים שיקחו הלוואות על מנת להשקיע בשוק ההון. אם אתה רוצה לקרוא על התקופה ההיא מכלכלנית אמנם לא מאד מקובלת אך אחת שנחשבה לנערי פטנקין המוכשרים: אסתר אלכסנדר-כוח השוויון בכלכלה.
|
|