בתשובה לאורח, 15/08/05 23:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"מכיון שזו החלטה מחויבת המציאות מתחייבת מזה המסקנה שהיא משקפת את המציאות" מה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הואיל ושיערתי מראש שעלולה לבוא תגובה כזאת, נתתי אלטרנטיבה שבה אני מוותר על הטענה הזאת. אבל...מה בעצם לא בסדר בה? לזרוק סימן שאלה זה לא מספיק. אתה מתבקש לשים את האצבע על המקום המדויק שבו קבור הכלב. וחוץ מזה, לפי התיזה של שוטה הכפר הגלובלי גם טענה זו היא מחויבת המציאות, אז על מה אתה זועק חמס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכלב קבור בזה שאין שום קשר בין החלטה שהיא מחויבת המציאות לבין כזו המשקפת את המציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירידת גשם בחורף בארץ ישראל היא מחויבת המציאות. ירידת גשם בחורף בארץ ישראל משקפת את המציאות. האם לזה אתה מסכים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. א. ירידת גשם בחורף בישראל, לצערי, איננה מחויבת המציאות כלל ועיקר. ב. ירידת גשם בחורף בישראל איננה משקפת את המציאות, אלא אם כן אתה מתכוון ל*משפט* בנוסח, "בחורף יורד, לרוב, גשם בישראל" - שהוא משקף את המציאות. ג. אם אתה רוצה להסיק מצירוף המשפטים האלה, שמה שמחויב מהמציאות גם משקף את המציאות, אז יש כאן בלבול מושגים מוחלט. המציאות איננה משקפת את המציאות. המציאות *היא* המציאות. טענה נכונה על המציאות משקפת את המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוזי כבר ענה מה לא בסדר בטענה שלך. אם נתת אלטרנטיבה, פספסתי אותה. תוכל לצטט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלטרנטיבה היא, שאם טענתי היא מחויבת המציאות אז מה יש לי לבדוק? כלומר, לבדוק את סבירותה, את הגיונה, את תקפותה וכו'. המציאות היא מציאות והיא כפויה עלי. ליבוביץ נהג לומר שאם המציאות אינה מוצאת חן בעיניך אתה יכול להתאבד (אני לא מתכוון אליך אישית כמובן, אלא על דרך הדיבור). אבל מתי כן יש טעם לבדוק? רק אם אני מסוגל לטעות, ורק אם אני מסוגל להכיר בטעות, ורק אם אני רוצה לחזור בי בעקבות ההכרה בטעות. טעות, להכיר, רוצה - כל אלה הם מונחים המתארים מציאות פסיכית ולא מציאות פיסית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להמשיך את הגישה הדטרמיניסטית שלך לאבסורד: אם הכל מחוייב המציאות גם הבדיקה תהיה מחוייבת המציאות, וכו' וכו' וכו'. לא ברור לי מה אתה מנסה לטעון בגישה הזו. "טעות" ו"להכיר" הם מושגים שאני יכול לחשוב עליהם גם בקונטקסט של תוכנת מחשב (למשל, תוכנה שמזהה ומתקנת שגיאות במידע שמועבר דרך ערוץ עם "רעש"). "רוצה" גורר אותנו שוב לדיון על הרצון החופשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני מנסה לטעון הוא שלגבי האדם שום דבר לא מחויב המציאות. הוא חושב מה שהוא רוצה והוא עושה מה שהוא רוצה. אם לא מקבלים את זה באמת מגיעים לאבסורד. אני דטרמיניסט רק ביחס לטבע הגולמי ולא ביחס לאדם. יש בני אדם שלא מסוגלים להאמין שאם כל הקוסמוס הוא דטרמיניסטי, לא יתכן שיש איזה יצור מתוסבך בקצה הגלקסיה שפתאום עושה מה שבא לו. מה זה פה, הפקרות? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |