|
התרשמותי היא כי דברי הרב (שאינם תפילה, והריהם בגדר חיבור, או דרשה מודפסת, תחת הכותרת - "תפילתו של...") הופצו במספר אמצעים - בהחלט לא רק דרך המאמר - לקהל נרחב למדי. גם מתגובה 323745 אפשר להבין כך, וגם במאמר המלונקק עצמו מדובר על הפצת הדברים בעלון, באמצעות מכון מאיר. אני מרשה לעצמי הנחה זהירה - כי היו מי שדאגו להביא את העניין גם לידיעתם של כך וכך חיילים/חיילות.
לא הרב שיבץ את החיילים ולא דיברתי על שיקולי השיבוץ. דיברתי על הדמגוגיה (שמא תורשה לי - "תפילת החשמנית": ריבונו של עולם, אנא פעל, בין שאר פעילויות נחוצות ודחופות - כך שלא יהיה צורך כה תכוף במילה המשומשת והמייאשת הזאת) המשתמעת מכל מילה ממילותיו, ואשר נועדה לשרת את המטרות שהציב לו בלא להתחשב בכך שהוא מוסיף מידה רבה של צער על צערם של המצטערים ממילא.
אינני יודעת מהי - "פעילות ההריסה הלא מעניינת", ומכל מקום, אולי ראוי להזכיר - הרי מדובר, עם כל הכאב - בפינוי התנחלויות שלא היו צריכות להיות שם מלכתחילה. ההתנתקות הנכחית אמורה, ככל הנראה (ואני מתנצלת בפני כל הכועסים והנעלבים), להיות פתח דבר ולא סוף דבר.
|
|