בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 14/08/05 21:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מובן מאליו שמבחינת מהותן אין הבעיה הפסיכופיסית והבעיה שמציב הסודוקו זהות ואפילו לא דומות. אני השוותי ביניהן רק מבחינת העניין שהן מעוררות. אתה טענת שהסודוקו מעניין הרבה מאוד אנשים למרות שהוא פתיר, טענה שהיא כמובן נכונה. אבל גם הסודוקו מעניין רק עד כמה שהוא עדיין לא נפתר. סודוקו שנפתר אין בו כל ענין. תראה, אני כרגע יושב וכותב לך תשובה באמצעות מקלדת המחשב. המקלדת עושה מה שעושה הודות לגילגולי אנרגיה, שמקורם בלחץ שלוחצות אצבעותי על המקשים. אצבעותי יוצרות את הלחץ הזה הודות לגילגולי חומר ואנרגיה המתרחשים בשרירים המניעים אותן. אותם תהליכים מתרחשים בשרירים הודות לגירויים חשמליים שהם מקבלים מקצות העצבים המחוברים אליהם, ואותם גירויים שבקצות העצבים מתקבלים כתוצאה מתהליכים פיסיקליים וכימיים המתרחשים במוח. עכשיו אתה צריך להצביע על איזשהו תהליך פיסיקלי שקדם לתהליכים שמתרחשים אצלי במוח, שממנו יתחייב שהתשובה שלי תכלול את המילה "תראה". אני לא מסוגל להעלות בדעתי שום תהליך פיסיקלי כזה. גם אתה לא. בעל כרחנו שנינו מסכימים שהופעתה של המילה "תראה" בתשובתי אינה מחויבת המציאות. כל תשובתי כולה אינה מחויבת המציאות. זאת אומרת, אין היא מבטאת שום תהליך פיסיקלי שקדם לה. ובכל זאת אותה מילה מפיעה בתשובתי. הכיצד? שלשלת הסיבתיות בעולם שמחוץ למוח אינה נפסקת, והיא הולכת מסוף העולם ועד סופו. לכל מסובב יש סיבה, ולסיבה סיבה וכן הלאה עד אינסוף. אבל במוח זה לא כך. שם יש נקודת התחלה ודאית, כי הרי השאלה ששאלת לא היתה כאן מששת ימי בראשית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שאת רוב האנשים לא יעניין סודוקו שכבר נפתר, אבל אני מנחש שיעניין אותם עוד פחות סודוקו שהם יודעים מראש שהוא בלתי פתיר ולא משנה מה. שאר דברייך גוררים אותנו לדיון על הדטרמיניזם של המוח (ובפרט לדיון הישן על האם המוח הוא מכונת טיורינג) ואני לא כל כך רוצה להיכנס אליו עכשיו, מה גם שיש דוברים טובים ממני לעמדה הזו. אותי דווקא מעניין הגישה השנייה, ה"רדיואקטיבית" - האם גם בטבע ולא רק במוח האנושי יש תהליכים שהם (*לכאורה*) ללא סיבה? למה האטום מתפרק עכשיו ולא בעוד שתי שניות? למה החתול שלי הולך עכשיו לישון ולא מתלקק במקום זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל העניין הוא שאף אחד לא מגלה להם שהוא בלתי פתיר (חוץ ממני, אבל לי לא מאמינים). בעיית הדטרמיניזם אינה חופפת את הבעיה הפסיכופיזית אבל היא כמובן משיקה לה. בעיה זו קיימת גם בטבע הגולמי, וביותר היא מתעוררת בקשר עם חקירת התופעות הקוונטיות, שאליהן אפשר לשייך גם את תופעת ההתפרקות הרדיואקטיבית. ידוע הויכוח הגדול שהתחולל בשעתו בין אינשטיין לבוהר סביב העניין הזה, ואמרתו המפורסמת של אינשטיין "אלהים לא משחק בקוביות". כל העניין הזה נדון כבר בהרחבה במסגרת האתר הזה, וגם הוא מאותן בעיות שאין להן פתרון. על כל פנים, מדע הפיזיקה מתאר את תהליך ההתפרקות הרדיאקטיבי במונחים הסתברותיים, ואין בידו תשובה לשאלה למה האטום מתפרק דווקא עכשיו ולא בעוד שתי שניות. מכל מקום, שום פיזיקאי לא העלה בדעתו להשיב על כך במילים: "כי זה מה שהוא רוצה". לאטום אין אנו מיחסים רצון, ואילו לבעל המוח כן. על סמך מה? אין לי מושג. אבל אני משוכנע לגמרי שאני בעל רצון, כי זה מה שאני רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אבל אנחנו מדברים עלייך: אותך השאלה מעניינת למרות שאתה טוען שאתה יודע שהיא בלתי פתירה. לדעתי, אם אנחנו מייחסים לעצמנו "רצון" שגורם ליצירת תהליכים יש מאין, אנחנו צריכים לייחס אותו גם לאטום הרדיואקטיבי. למה? כי זה מה שאני רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני מין יצור משונה שכזה שמתעניין רק בבעיות בלתי פתירות. אני יכול לייחס לעצמי רצון כי אני הוא הרוצה. אבל האטום זה לא אני ולכן אני לא יכול לייחס לו רצון. אבל גם אתה זה לא אני, ולך אני כן מיחס רצון. אתה צודק. אין בזה שום הגיון, רק פסיכולוגיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |