בתשובה לטלי וישנה, 14/08/05 19:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה מסקרן. איך בדיוק נכנסת הכבידה לעניין? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(אני לא מומחית בנושא, אבל) 1) באופן עקיף: הגוף כולו נבנה ונהרס בצורה דינמית. ישנו תהליך תחלופה מתמיד של תאים, כאשר הבניה מחדש מבוססת על צורך. שריר שעובד נגד כבידה נדרש למאמץ, ואז הוא יבנה מחדש בצורה טובה. שריר שלא פועל נגד כבידה ושלא נדרש לבצע מלאכה נהרס בקצב מהיר יותר מאשר נבנה. הכבידה משמשת במקרה זה כאמצעי לתחזק את השרירים. לא להביא לפעילות באופן מיידי. 2) מידת הכוח ששריר נדרש לה תלויה בכבידה. השרירים מתאימים את עצמם לכך. למשל, כשאתה הולך השרירים נדרשים ליותר כוח כדי לנתק את הרגל מהקרקע מאשר כדי להשיב אותה לקרקע. הכבידה מנוצלת כדי ליצור תנועה, ולמעשה בתנועה של הנחת הרגל חזרה עיקר המאמץ השרירי יהיה למנוע נפילה מהירה מדי של הרגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, תודה. מה שכן, אני מקבל את הרושם שגם אם אלוהים יבטל מחר את כוח הכבידה נוכל בתיאוריה להחזיק מעמד: אפשר ליצור כבידה מלאכותית באמצעות כלי רכב מאיצים (תחנות חלל מסתובבות, למשל) ובמקרה הזה, אם איני טועה, הכוח שנרגיש יהיה תוצר של הכוח החשמלי ולא של הכבידה. כלומר, הגוף שלנו לא נזקק לכבידה - אחד מארבעת הכוחות הבסיסיים המוכרים בטבע - אלא לתופעות שגורמת הכבידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. לעומת זאת, פרח מזכרוני קודם שבתוך תאי השריר עצמם ישנם מנגנוני התכווצות שהם מכניים בעיקרם (למשל ככל שהשריר נמתח יותר, כך עוצמת ההתכווצות שלו רבה יותר, עד לגבול מסוים (מעבר לגבול האלסטיות של השריר). משהו שמזכיר מאוד פעילות של קפיץ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אלו מסתמכים בבסיסם על הכוח החשמלי, אם אני לא טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה.:) האם רובוטים פףועלים באופן דומה? את יכולה לשער? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניחה שלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אבל אם לא, אז עדיין לא ברור לי מהו אותו כח שמופעל על כל חלק נע בגופנו - ומפעיל אותו. (כלומר, מעבר לכח הכבידה. ברור שכח הכבידה משחק כאן הרבה. אבל כשאנחנו מרימים משהו - איבר בגוף או דבר אחר שמרימים באמצעותו - אנחנו חייבים להפעיל איזה כח נגד כח הכבידה. לא ברור לי מהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוכרים כיום בפיסיקה רק ארבעה כוחות (החשמלי, הגרעיני החזק, הגרעיני החלש, והכבידה). מבין אלה, הראשון הוא הרלוונטי ביותר לכל תופעה בסדרי-הגודל הנראים לעין (וקצת יותר וקצת פחות מזה). הכוח שמאפשר לא ליפול דרך הרצפה, למשוך בחבל, לעשות פוטוסינתזה, לקפל חלבון, לכווץ שריר, לראות, לשמוע ולחשוב הוא הכוח החשמלי. (בפרט, מה שכונה פה קודם ''אנרגיה כימית'' אף הוא חשמל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, שמעתי קצת על הרביעייה המפורסמת הזאת והתפרקותה הטרגית מיד לאחר המפץ הגדול... אבל עזוב רגע את הכוחות בטבע. איזה כח מרים את המטוס מן הקרקע? את החללית? איזה כח פוטל על אופני הרים בעלייה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עזוב רגע את הכוחות בטבע. איזה כח מרים..." ? למה כוונתך? יש פה איזה כוח שאיננו מן הטבע? (הכוח המרים מטוס מן הקרקע מכונה "עילוי", והוא נוצר ע"י הפער בין לחץ-האוויר מתחת ומעל לכנף. "לחץ-אוויר" זה קיצור של "מספר המולקולות המתנגשות בכל שנייה במשטח הכנף", ו"מתנגשות" זה קיצור של "מתקרבות עד כדי כך שמופעל כח חשמלי לא זניח על המולקולות של המשטח". העילוי נוצר מהמבנה הגיאומטרי של הכנף, הדוחק (ע"י איזה כוח?) את מולקולות האוויר במהירויות שונות מעל לכנף ומתחתיה. סיפורים דומים אפשר לספר גם על חלליות ואופני הרים. צריך?) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |